עירית ירושלים נ' אבו רומי

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על ההחלטה לפיה נדחתה בקשת הרשות להתגונן שהגישה המבקשת.

המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור הינם גבוהים וכי לנוכח מצבה הכלכלי הקשה והעובדה כי הינה מפרנסת יחידה, הרי שנקיטת הליכי הוצאה לפועל תפגע בה ובילדיה הקטינים קשות באופן שיהיה זה בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי המבקשת לא המציאה אסמכתאות להוכחת טענותיה בדבר מצבה הכלכלי.

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי עצם הגשת ערעור לא יעכב את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור.

עם זאת נפסק : "כי ניתן להורות על עיכוב ביצועה של החלטה עד להכרעה בערעור, אם עלה בידי המבקש להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, האם יהיה בדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע להביא לנזק בלתי הפיך, אשר במידה והערעור יתקבל לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 8777/07 עזבון המנוח דורון רווה ז"ל נ' רווה, פס' 4 ([פורסם בנבו], 29.4.2008); ע"א 5511/06 אמינוף נ' לוי השקעות ובנין בע"מ, פס' 5 ([פורסם בנבו], 30.8.2006)). זאת ועוד, כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, כבעניינו, הנחת המוצא היא כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש מאחר שככלל לא נוצר מצב בלתי הפיך, שכן במידה שיתקבל הערעור יושבו הכספים לידי המבקש (ראו: בש"א 1045/12 דלק נדל"ן נ' וינמן, פסקה 9 ([פורסם בנבו], 22.2.2012), והאסמכתאות המובאות שם) (ע"א 3176/12 איליא שעאר נ' חברת גני יהודה ויהודית בע"מ (פורסם בנבו).

במקרה זה המדובר בפסק דין כספי והעובדה שמצבה הכלכלי של המבקשת הינו בכי רע אין בה כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשת, שכן במידה ויתקבל ערעורה אין חשש כי לא יושבו לידיה הכספים, בפרט כאשר המשיבה הינה רשות מקומית ואין חשש כי לא תשיב את הכספים לידי המבקשת. 

משהגעתי למסקנה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, די בכך על מנת לדחות את הבקשה, מבלי להדרש לסיכויי הערעור.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: