עירית טמרה נ' זידאני

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל , מר אורי אוחיון (להלן – כב' הרשם), מיום 7.10.13 לפיה נדחתה בקשת המבקשת לסגירת תיק ההוצאה לפועל המתנהל בין הצדדים לבקשה.

הגם שהמבקשת מתארת בבקשתה כי מדובר בסגירת התיק על רקע "טענת פרעתי" הרי שבפועל מקריאת הבקשה עולה כי מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה טכנית במהותה שעניינה אופן חישוב החוק בתיק ההוצאה לפועל. יובהר כי "טענת פרעתי" - שהועלתה על ידי המבקשת בשלב מוקדם יותר של ההליכים – התקבלה, בכפוף לביצוע חישובי הצמדה וריבית שונים שפורטו באותה החלטה, כבר בחודש יולי 2013 ואשר אליה נדרשתי במסגרת הליך אחר בין אותם צדדים אותו יזם הזוכה/הזוכים.

המבקשת בבקשתה הנוכחית טוענת כי יש לראות את החוב כאילו שולם במלואו ועל כן לא היה מקום לתנאים ולהוראות שנקבעו בהחלטה ב"טענת פרעתי" ויש להורות על סגירת התיק לאלתר. עוד טוענת המבקשת כי היה מקום לזמן את הצדדים לדיון ולחייב את המשיב בהוצאות - דבר שלא נעשה. עיקר טרוניית המבקשת נסבה על כך שבעת ההוראות שניתנו במסגרת "טענת פרעתי" נכללה הוראה בדבר הוספת רכיבי אגרת הליכי הוצל"פ ושכ"ט עו"ד לסכום החוב בעוד שלא ניתנה הוראה מקבילה המחייבת את הזוכה באופן דומה.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובהחלטה – דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

להלן הנימוקים.

ככל שהמבקשת רצתה לערער על ההחלטה ב"טענת פרעתי" עמדה לה הזכות לעשות כן במסגרת המועדים הקצובים לכך בדין. אין לאפשר – במסגרת בקשות רשות ערעור על החלטה מאוחרת יותר – מעין הארכת מועד מלאכותית להגשת ערעור על החלטה קודמת. בחינה מהותית של הטענות המועלות על ידי המבקשת בבקשה שבפניי מעלה כי רובן ככולן מתייחסות להחלטת כב' הרשם בבקשה ב"טענת פרעתי" מיום 26.7.13 - שהתקבלה כזכור - ולא בבקשה המאוחרת יותר לסגירת התיק. כך לעניין עצם הזימון לדיון, לעניין החיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד, נקיטת הליכים על ידי הזוכה וכיו"ב. אשר על כן אין מקום להתייחס לטענות אלה במסגרת הליך זה.

לגופו של עניין: ההחלטה מיום 7.10.13 - בגינה לכאורה הוגשה בקשת רשות הערעור - הינה החלטה טכנית במהותה הנשענת על מסד הנתונים והחיובים כפי שהתקבלו לאחר ביצוע החישובים הנדרשים בעקבות ההחלטה ב"טענת פרעתי" בשים לב להוראות ההצמדה שניתנו באותה החלטה וליתר החיובים שבעקבותיהם הופחת החוב לסך של כ – 3,488 ₪. סך זה לא שולם על ידי המבקשת עד היום ועל נתון עובדתי זה אין מחלוקת.

משכך, לא מצאתי פגם בהחלטת כב' הרשם מיום 7.10.13, נשואת רע"צ זה, לפיה נדחתה בקשת המבקשת לסגירת התיק.

למעלה מן הצורך - בשים לב לכך שמדובר בביצוע חישובי חוב טכניים המצויים בגדר המומחיות המיוחדת של רשם ההוצאה לפועל הרי שממילא אין כל עילה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור בהחלטה.

לעניין חיוב המבקשת בהוצאות הזוכה - אין זה מדרכה של ערכאת ערעור להתערב ברכיב הוצאות ושכר טרחת עו"ד המוטל על ידי הערכאה הדיונית ואין מקום לחרוג מכלל זה גם במקרה זה במיוחד בשים לב לשיעור הזעום בו חויבה המבקשת.

אשר על כן – הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה לא יהיה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: