עירית חדרה נ' היכל יוסף ח.ד. 09 בע"מ ואח'

החלטה

המבקשים הגישו בקשה להורות למשיבה לבטל עיקולים אשר הושתו על חשבונות המבקשת 1 וכן להורות לה להימנע מהטלת עיקולים נוספים.

הבקשה מציינת, כי מספר ימים לפני הגשת הבקשה, נודע למנהל המבקשת 1, מן הבנק בו מתנהל חשבונה (בנק לאומי) כי הוטל עיקול על חשבון המבקשת "ככל הנראה בהתאם לפקודת המסים גביה".

פרטי העיקול הנזכרים בבקשה אליבא דמבקשים, מאשרים אף הם את הטענה, כי ככל הנראה מדובר בעיקול מכוח פקודת המסים גביה.

הטלת העיקולים מקשה על המבקשים, גורמת להם נזק, והכל נטען בלא תצהיר, כמובהר בבקשה בשל היות הבקשה מושתת על טענות משפטיות בלבד.

המבקשים טוענים, כי בהתאם להוראות סעיף 2 באכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה הרשויות המקומיות) (הוראת שעה), תש"ס – 2000 (להלן:"האכרזה"), מנועה התובעת מלנקוט בהליכי אכיפה עפ"י פקודת המסים, כל עוד לא ניתן פס"ד סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד בהליכי ערעור או תובענה אחרת.

מכאן, סבורים המבקשים, כי המשיבה אינה רשאית לנקוט בהליכים עפ"י פקודת המסים (גביה) כל עוד מתנהלת התדיינות בתיק זה.

תימוכין לעמדת המבקשים מוצאים הם בבר"ם 9776/08 ארגנטינה באוניברסיטה נגד עיריית תל-אביב יפו, שם נפסק: "אין מחלוקת כי טרם ניתן בעניין פס"ד סופי ולכן אף אם צודקת העירייה בטענותיה – ואיני מביעה בעניין כל עמדה – עדיין חל סעיף 2 לאכרזת המסים (גביה) שאינו מתיר ביצוע פעולות גביה מינהלית כל עוד לא ניתן פס"ד סופי".

בהחלטה מיום 23/2/2014 הוחלט, כי בתיק זה לא התבקשה הטלתם של עיקולים כלשהם, וממילא גם לא הוטלו.

עוד נקבע, כי הבקשה אינה מתקבלת לפי שעה, אגב התייחסות לספק באשר להמצאת הבקשה מיום 3/2/2014 למשיבה.

ביום מתן ההחלטה הבהירו המבקשים, בלוית סימוכין, כי בקשתם להחלטה המזמינה תשובת התובעת נמסרו לתובעת זה מכבר ומענה לא הוגש.

למרות זאת, דומני, כי דין הבקשה להידחות:

הוראות סעיף 2 באכרזה מתייחסות, לאדם שהגיש השגה, ערר, או ערעור, כמשמעותן בהוראות הדין, על פיו נקבע החיוב.

לא מצאתי בבקשה, כי המבקשים נקטו בהליך כלשהו של השגה, ערר או ערעור, או תובענה אחרת כנגד התובעת.

לפיכך, ספק רב, אם אמנם מנועה התובעת מהגשת תביעה זו, כנטען ע"י המבקשים.

מכל מקום, אין ספק בעיני, כי המקום הנכון והראוי להשיג על הליכים שנקטה התובעת כנגד המבקשים כאן בהליכים עפ"י פקודת המסים (גביה), נמצא במסגרת אחד מן ההליכים דלעיל בהם לא נקטו המבקשים ולו עפ"י האמור בבקשתם.

יתרה מזו, פסה"ד עליהם סומכים המבקשים ידם (בר"ם 9776/08) עסק בבקשת רשות לערער במסגרת עתירה מנהלית שהוגשה לביהמ"ש המחוזי. הוא לא ניתן במסגרת תביעה של רשות מקומית כנגד חייב ארנונה כלשהו.

לפיכך, הבקשה נדחית, הגם שלא הוגשה תשובת העירייה.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: