עירית בני ברק נ' אברמוביץ חיים שלמה ואח'

פסק דין

מבוא:

תביעה לתשלום דמי ארנונה ואגרת מים, לשנים 1998-2006, בסכום של 82,256 ₪, שהוגשה על-ידי עיריית בני-ברק (להלן: "העירייה"), כנגד שלושה נתבעים.

עילת התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "אברמוביץ"), מבוססת על היותם שוכרים בנכס ברחוב מינץ 15 בבני-ברק (להלן: "הנכס") ואילו כלפי הנתבע 3 (להלן: "אייזנברג"), מכוח היותו בעליו של הנכס.

טענות סף:

טענות הסף שהועלו בסיכומים, בעניין ההתיישנות והעדר היריבות נדונו על-ידי בית-המשפט והוכרעו בהחלטה מיום 14.10.09. בית המשפט קבע, כי לגבי אברמוביץ' קיימת התיישנות לגבי כל חוב שנוצר לפני יום 26.03.99 ואילו טענת העדר היריבות, נדחתה.

לגבי אייזנברג נקבע, כי החוב שקדם ל- 15.07.01 התיישן, בהתאם הורה בית-המשפט על הקטנת סכום התביעה כנגד אייזנברג.

טענה נוספת, בעלת גוון של טענת סף הועלתה על-ידי אייזנברג, הטוען לדחיית התביעה ללא צורך בשמיעת ראיות. בדבריו מסתמך הלה, על מה שהוא מכנה "הודאת בעל דין". כוונתו למוצג 10, שנערך על-ידי העירייה ביום 08.04.08, המהווה אישור להעברת זכויות אצל רשם המקרקעין, הניתן כאישור לתשלום החובות לעירייה, למועד עריכתו. אלא שאין המדובר בהנחה חלוטה, נוכח ההסתייגות הכלולה במוצג 10 ומנוסחת כך:

"אישור זה אינו משחרר את בעל הנכס /או המחזיק ו/או מי שהחזיק בו ..., מתשלום חוב שהיה רובץ על הנכס בזמן מתן אישור זה, בנסיבות כדלקמן:

חוב אשר לא נתגלה מכל סיבה שהיא ו/או לא נדרש מהמבקש, ולכן לא שולם על ידו בזמן מתן האישור.

חוב אשר על פי דין לא ניתן לדרוש מהבנק, אולם ניתן לדרוש מ"גורם אחר".

לניכחה, אין מקום להיענות לבקשה וזו נדחית.

מכאן, לגופי הדברים:

אברמוביץ טוענים, כי אין הם צריכים לשאת בחוב, הואיל והחזיקו בנכס משך שנה אחת בלבד (01.09.97-31.08.99). בסיומה, הודיעו לעירייה על סיום החזקתם ופרעו את מלוא חוב לתקופה זו.

אייזנברג טוען, כי אין הוא חב בתשלומי המים והארנונה, הואיל והנכס היה מושכר לאחרים במשך כל התקופה והעירייה סירבה לבקשתו לשינוי שם מחזיק.

לטענת העירייה, לא נמסרו אצלה הודעות שינוי מחזיק, לא מטעם אייזנברג ואף לא מטעם אברמוביץ'.

דיון בטענות הצדדים:

החובה לשאת בתשלום הארנונה חלה על ה"מחזיק" בנכס, הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס (סעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), תשנ"ג – 1992). סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה").

סעיף 325 לפקודה קובע כך:

"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה."