עירית באר שבע נ' חברת רם-נגב ואח'

פסק דין

1. זהו פסק דין בתביעת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום חובות נטענים בגין ארנונה וצריכת מים, אשר נצברו במהלך שבע שנים שקדמו להגשת התביעה. הוחלט לקבל את התביעה נגד הנתבעת מס' 1, ולדחות את התביעה נגד הנתבע מס' 2, להלן הנימוקים.

2. התביעה הועברה לטיפולי בשנת 2006, אך דיון ההוכחות התקיים בפועל רק לקראת סוף שנת 2009, בשל בקשות דחייה חוזרות ונשנות של הצדדים על רקע מו"מ מתמשך לפשרה, שלא הניב הסכמה, הליך גישור שכשל, וכן, תיקון כתבי טענות, והגשת ראיות נוספות על ידי שני הצדדים, בשלבים מאוחרים של ההתדיינות.

3.בכתב התביעה המקורי שהוגש בסדר דין מקוצר, נתבעו שני הנתבעים לשלם חובות ארנונה ומים בסך 739,488 ₪, אשר נצברו במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, בגין מבנה המצוי ברח' סמילנסקי 15, 17 ו - 19 בבאר שבע (להלן: "הנכס"). הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") הוא בעל הנכס. הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), הינה חברה בבעלות הנתבע ורעייתו. התובעת טענה, כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעים, ולחייב את הנתבע באופן אישי בתשלום החוב, משום שלטענתה, הופעלה הנתבעת, רק על מנת שהנתבע לא ייחשב "מחזיק בנכס", לעניין ארנונה ותשלומי חובה, ולא בצעה בפועל כל פעילות מלבד השכרת הנכס. עוד נטען לעניין הרמת המסך, כי הנתבעת ממומנת ב"מימון דק", וכי הנתבע ערבב בין נכסיו האישיים, ונכסי הנתבעת, ולא שמר על האישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת.

ביום 23.2.2000, הוגש כתב תביעה מתוקן בסדר דין מקוצר, במסגרתו הופחת סכום התביעה לסך 297,870 ₪, בגין התקופה מיום 1.1.1993 ועד 30.9.1997 בלבד.

בבקשת הרשות להתגונן, הוכחשו הטענות לעניין הרמת מסך בין הנתבעים. הנתבעים גם הכחישו את החוב הנטען. בין היתר טענו, כי התובעת נמנעה במשך שנים רבות, מיום 1.1.1997 ועד 30.9.1997, מלדרוש את תשלום החוב הנטען, ובכך מנעו מהנתבעים, את הזכות להגיש השגה ביחס לשומה האמורה.

כאמור להלן, בשלב מאוחר של המשפט, הוגש כתב הגנה מתוקן, כאשר עד אותו שלב, עמד תצהירו של הנתבע שצורף לבקשת רשות להתגונן, ככתב הגנה.

ביום 31.12.2000, הגישו הצדדים "הסכם דיוני" במסגרתו הותנה בין היתר:

"1. בעלי הדין מסכימים שהנתבעת 1 רם נגב בע"מ היא "המחזיק" בנכס כמשמעותו

לעניין הארנונה בתקופה 1/1/93 – 30/9/97.

2. נתבעת 1 תגיש לתובעת, באמצעות בא-כוחה "שומה עצמית" ובו הסכם שבו היא

מודה לתקופה האמורה. "השומה העצמית" תוגש תוך 60 יום.

3. היה והצדדים יגיעו להסכמה בענין הסכום, יינתן פסק-דין נגד נתבעת 1 פסה"ד הסופי שיתן ביהמ"ש הנכבד, לאחר שיסתיים הדיון כמפורט להלן ובהתאם למה

שיקבע ביהמ"ש בפלוגתא שנותרה לדיון. בעלי הדין יודיעו לביהמ"ש מה הסכום

שהוסכם.

4. ביהמ"ש ידון בפלוגתא שנותרה והיא: הרמת-המסך בין נת' 1 לנתבע 2 (להלן

"הפלוגתא").

5. .....

6. ....." .

יוער, כי באותה תקופה יצג את הנתבעים עו"ד אחר, ולא ב"כ הנוכחי.