עירית אשדוד נ' ביטון ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הכרעת הדין שניתנה ביום 11/4/10 בעבירה של אי ציות לצו בית משפט.

המדובר בצו שניתן על ידי בית משפט זה בהליך בתיק עמק 1332/99 אשר ניתן ביום 27/12/00 ומועד ביצועו הוארך עד ליום 5/5/05.

כמפורט בהכרעת הדין, הנאשם הוא הבעלים של מבנה המצוי בסמוך לחוף ימה של העיר אשדוד. המבנה נבנה בסטייה מהיתר הבנייה, אשר בקשר אליה ניתן כאמור צו בית המשפט אשר הורה על הריסת הבנייה שנבנתה בחריגה ובסטייה מההיתר.

גובה המבנה שאושר בהיתר היה 7.5 מטר אולם בפועל הנאשם בנה מבנה גבוה יותר וזאת כפי שניתן לראות בתצלום המבנה (מוצג ת\7). על פי ההיתר המבנה אמור לכלול מרתף וקומת קרקע ובפועל המבנה כולל מרתף ומעליו 4 קומות וכן גג (שתי קומות שניבנו כתוצאה מחלוקת קומת הקרקע המקורית ושתי קומות נוספות וכן גג).

יצוין, כי במועד בו ניתנה הכרעת הדין לפיה הורשע הנאשם לאחר שכפר בתחילה בעבירה המיוחסת לו ונשמעו בתיק ראיות, הודיע ב"כ הנאשם כי הוא מבקש להודות באשמה. לפיכך, לצד הכרעת הדין אשר לפיה נקבע כי הנאשם הורשע בעבירה המיוחסת לו, עומדת בפני בית המשפט גם הודאתו של הנאשם, אף אם זו ניתנה בשלב מאוחר, היינו לאחר שמיעת הראיות ובעת שניתנה הכרעת הדין לפי הורשע.

ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה לעונש על חומרת העבירה של אי ביצוע צו בית משפט. בהקשר זה, הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקת בית המשפט העליון לפיה העונש הראוי בעבירות של הפרת צו הינו עונש של מאסר בפועל.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי אין מקום לחרוג לקולא בעונש שיוטל על הנאשם במקרה זה, שכן על אף נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, המדובר במבנה אשר נבנה על קו החוף, והוא מנוגד לחוק ולתוכניות הבנייה. מיקומו של המבנה והעובדה כי הוא מהווה כמעין סמל לבניית מבנים בעיר אשדוד ללא היתר, מצדיקים לטענת המאשימה הטלת עונש הולם על הנאשם לרבות מאסר בפועל וכן קנס מכביד.

ב"כ הנאשם עמד בטיעוניו לעונש על כך שלפני מספר ימים בלבד ניתנה החלטה במועצת העיר אשדוד לפיה אושרה הצעה לקדם תוכנית להפיכת המבנה למלונית, ובמסגרת זו לרכוש מהנאשם את המבנה.

ב"כ הנאשם סבור כי על פי החלטה זו עולה שהעירייה עצמה אינה מעוניינת בהריסת המבנה. אין מדובר במקרה רגיל אלא במקרה מיוחד, בנסיבות מיוחדות אשר מצדיקות הטלת עונש של קנס בלבד וללא מאסר.

אשתו של הנאשם העידה בפני בית המשפט, ובעדותה התייחסה לנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם ובני המשפחה כולם הקשורות לכך שבת המשפחה, שהינה כיום כבת 14 שנים, חולה במחלה קשה. מחלה זו מצריכה טיפול וליווי צמוד של בני המשפחה אשר מקדישים למעשה את חייהם לטיפול בבת. אשתו של הנאשם הדגישה את חלקו של הנאשם בטיפול בבת ובעדותה הנרגשת הבהירה כי הבת לא תוכל להתקיים ללא הטיפול שמעניק לה במסירות אביה. על כן, ביקשה האשה שלא להרחיק את הנאשם מהבית, שכן יהיה בכך כדי לפגוע פגיעה קשה ביכולת לטפל בבת החולה.

באשר למצבה של הבת, הוגשה חוות דעת של פרופ' צדיק שהינו מומחה לאנדוקרינולוגיה. המומחה מתאר בחוות דעתו את מהלך המחלה ממנה סובלת הבת, אשר מוכרת לה החל מגיל מספר חודשים ועד היום. המומחה מתאר את המגבלות הקשות מהן סובלת הבת ובכלל זאת העדר יכולת לביצוע פעולות עצמאיות. בהמשך מפרט המומחה את הטיפולים הנדרשים וכן את הצורך בטיפול צמוד של בני המשפחה. עוד מתאר המומחה בחוות הדעת את העובדה כי הנאשם, גילה ומגלה משך השנים השקעת זמן ומאמצים רבים בטיפול בבתו. ההתרשמות היא כי מדובר באב מסור שהוא הדומיננטי בטיפול ובקידומה של הבת וההתמודדות עם הבעיות הרפואיות שלה.

הנאשם בדברו האחרון בפני בית המשפט תיאר את מהלך חייו לרבות התנתקות מכל קשר עם תחום העבריינות, הקמת המשפחה אשר כוללת כאמור את הטיפול בבת החולה וגם את הבן אשר כיום עושה חייל ומשרת כקצין במודיעין.

הנאשם תיאר במלים נרגשות את התקופה שבה נבנה המבנה נשוא כתב האישום כאשר במקביל נאלצה המשפחה להתמודד עם מחלתה הקשה של הבת, כאשר החליט כי הוא מבקש לגדל אותה ולטפל בה. עוד עמד הנאשם בדבריו על כך שבכירי העירייה היו אלו שעמדו איתו בקשר בעניין הקמת המבנה וכן בכל הנוגע להליכים שהתנהלו בניסיון להכשיר הבנייה.

המדובר במקרה זה בהכרעה קשה בין חומרת העבירה אשר בוצעה על ידי הנאשם ובין נסיבותיו האישיות הקשות,הקשורות בעיקרן למצבה של הבת ולצורך בטיפול בה.

באשר לעבירה בה הורשע הנאשם, בתי המשפט קבעו לא אחת כי בעבירות של הפרת צווים שיפוטיים בתחום התכנון והבנייה, מן הראוי ככלל להטיל עונשי מאסר בפועל של ממש. זאת, הן נוכח הצורך להיאבק בעבירות של בנייה בלתי חוקית, אשר הוכרו כ"מכת מדינה" והן נוכח הפגיעה החמורה בשלטון החוק שנגרמת כתוצאה מהפרתם של צווים שיפוטיים.

במקרה שלפנינו, מדובר במבנה אשר נבנה תוך סטייה מהיתר, כאשר במקום בנייתו של מבנה הכולל מרתף וקומה אחת הוקם, על חופה של העיר אשדוד, מבנה המיתמר לגובה של מספר קומות וגג.

הצו השיפוטי אשר הורה על הריסת הבנייה החורגת מההיתר ניתן כאמור עוד בשנת 2000 אך מועד ביצועו נדחה עד לחודש מאי 2005. מאז אותו מועד שבו נכנס צו בית המשפט לתוקף, לא בוצע הצו על ידי הנאשם ובמקביל, כל ההליכים השונים שהתנהלו לא הובילו למתן היתר לאותו חלק של המבנה אשר נבנה בסטייה מהיתר.

על רקע פרק הזמן שחלף ממועד כניסתו לתוקף של הצו, כאשר עד היום עומד המבנה בניגוד לצו בית המשפט וללא היתר, ונוכח מיקומו של המבנה ומאפייניו, לרבות היקף הסטייה מההיתר, הרי שמן הראוי להטיל במקרה זה על הנאשם עונש של מאסר בפועל.

אכן, הנאשם הצביע על נסיבות מיוחדות הקשורות לבנייתו של המבנה וכן להליכים התכנוניים הקשורים אליו ובמיוחד על נסיבות מיוחדות הקשורות למצבה של בתו אשר כאמור חולה במחלה קשה וזקוקה לקבלת טיפול של בני המשפחה ובראשם הנאשם.