עירית אשדוד נ' ביטון ואח'

פסק דין

בפני תביעת רשות מקומית כנגד הנתבעים בגין חוב ארנונה ו/או אגרת ביוב ו/או אגרת מים ו/או אגרת שמירה (כך כאמור בסע' 3 לתביעה).

עפ"י האמור בכתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר ביום 22.8.06 (סע' 2) הנתבעים החזיקו ו/או מחזיקים בנכס שברח' נורדאו מי עמי אשדוד הידוע כגוש 2061 חלקה 88, והרשום בספרי התובעת כזיהוי פיזי 322001300 (להלן – "הנכס").

עפ"י סע' 3 לכתב התביעה נותרו הנתבעים חייבים לתובעת נכון ליום 16.8.06 עבור חוב ארנונה ו/או אגרת ביוב ו/או אגרת מים ו/או אגרת שמירה את הסך של 31,126 ₪.

ביום 10.12.07 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 1 ולכן יתייחס פסק דין זה לטענות כנגד הנתבע 2 בלבד.

הנתבע 2 הגיש בקשת רשות להתגונן ביום 23.11.06 ובהחלטת כב' הרשמת (כתוארה דאז) ענת אלפסי מיום 7.3.07, ניתנה לנתבע 2 רשות להתגונן בפני התביעה ולאור סכומה, נדונה התביעה בסדר דין מהיר.

הגנתו בתמצית של הנתבע 2 היא כדלקמן:

1.יש לדחות את התובענה מחמת התיישנות. עפ"י הנטען בתביעה מקורו של החוב החל מחודש ינואר 1999. נספח א' לכתב התביעה אינו מציין את מקורו של החוב וממה הוא נובע.

2.הנתבע 2 לא קיבל מעולם כל דרישה ו/או התראה על חוב ארנונה.

3.הנתבע 2 היה אמנם שותפה של הנתבעת 1 בנכס אך הנכס הושכר לאחרים.

4.בשנים שנטען למקורו של החוב הנכס היה ריק, פרוץ, לא נוהל בו עסק כלשהו ועובדות אלה היו ידועות לתובעת.

5.מאז שנת 1983 הוחזק הנכס ע"י הנתבעת 1 והיא היתה אחראית להחזקתו ולתשלום המסים החלים עליו.

6.הנתבע 2 הינו בעלי נכסים נוספים וכשביקש לקבל אישור להעברת זכויות לגבי אחד מהם קיבל אותו מהתובעת ולכן יש לראות בכך כהודאה לכך שאין לנתבע 2 חובות.

7.התובעת אינה יכולה לתבוע חוב ארנונה שמקורו לפני 8 שנים בשל התיישנות או שיהוי.

ביום 14.1.09 הגישה התובעת את המסמכים המשלימים לסדר דין מהיר והם, תצהיר לאימות העובדות שבכתב התביעה ותצהיר גילוי מסמכים.

יודגש כבר עתה כי עפ"י תצהיר גילוי המסמכים, המסמכים היחידים שהיו לתובעת באותו מועד הם כתבי בי הדין וצרופותיהם כאשר יודגש בנוסף כי המסמך היחיד שצורף לכתב התביעה הינו מסמך הנושא כותרת "דוח יתרות לחשבון משלם". אתייחס לנפקותו של מסמך זה בהמשך.

בתום ישיבה שהתקיימה ביום 13.7.09 בפני המותב הקודם שדן בתיק, כב' השופט גיל דניאל, נקבע כי על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית באופן מדורג, התובעת עד ליום 1.10.09 והנתבע 2 עד ליום 1.11.09 כאשר נקבע כי הנתבע 2 רשאי להודיע כי התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן מטעמו ישמש גם כתצהיר עדות ראשית, כן נקבע מפורשות כי "לא יוגשו מסמכים שלא גולו לפי תקנה 214 ח'".

למרות החלטת בית המשפט רק ביום 27.10.09 הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית של הגב' מננה יוספשוילי לו צורף תיק מוצגים המכיל מסמכים שונים וזאת מבלי שקיבלה ארכה לעשות כן ומבלי שקיבלה רשות לצרף מסמכים שלא גולו עפ"י תק' 214ח'.

ביום 3.11.09 הגיש הנתבע 2 הודעה לפיה התצהיר שהגיש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן מטעמו, ישמש כתצהיר עדות ראשית. בהודעתו ציין הנתבע 2 כי קיבל את תצהיר התובעת רק ביום 28.10.09.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפני ביום 8.4.10 העידו ונחקרו המצהירה מטעם התובעת והנתבע 2.