עירית אשדוד נ' אלאלוף

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, המייחס לו ביצוע עבירה של ניהול עסק ללא רישיון. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בביקורות שנערכו בתאריכים 1/7/2007, 7/4/2009 ו-19/4/2009 בבית עסק בשם "מפגש האהבה" בו נמכרים דברי מזון ומשקאות חריפים לצריכה במקום (להלן: העסק), נמצא כי הנאשם מנהל את העסק ללא רישיון עסק כחוק.

ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם קנס משמעותי הנושק לגובה הקנס המקסימאלי הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (75,300 ₪), וכן צו סגירה נדחה לעסק והתחייבות כספית, תוך שהפנתה לתקופה הארוכה בה הנאשם הפעיל את העסק שלא כדין ונהנה מפירותיו.

ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בקנס סמלי, תוך שהפנה לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו האישיות והכלכליות של הנאשם.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם נתתי דעתי הן לשיקולים לחומרא והן לשיקולים לקולא. מחד, לא התעלמתי מחומרת העבירה בה הורשע הנאשם ומנסיבות ביצועה. הנאשם ניהל עסק של בית אוכל בו גם נמכרים משקאות חריפים לצריכה במקום מבלי שהיה בידיו רישיון עסק כחוק במשך כ-4 שנים, כשמשמעות הדבר הינה כי העסק אינו עומד בדרישות הרשויות השונות, כגון המשטרה, כיבוי האש ומשרד הבריאות. זאת ועוד, הנאשם הפקיע חלקים מרצועת חוף ציבורית לטובת העסק, תוך פגיעה בעסקים חוקיים הנמצאים במקום. במעשיו האמורים הנאשם העמיד את ציבור לקוחותיו בסכנה לשלומם ולבריאותם למען בצע כסף, ותופעה זו יש לשרש מן היסוד. מדובר בעבירה ששומה על בית המשפט להרתיע את העוברים אותה באמצעות ענישה מחמירה, תוך שיגור מסר חד משמעי וברור לציבור לפיו המתעלמים מחוקי רישוי העסקים ייתנו את הדין על כך.

מנגד, לא אוכל להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שאלה נפרשו מפי בא כוחו. מדובר בנאשם בן 52, נשוי ואב לארבע בנות בגילאים 5-17, מפרנס יחיד במשפחתו. הנאשם סובל מבעיות רפואיות רבות, ומצוי בחובות כבדים. למעשה, ניהל את העסק כעזרה לאחיו, אשר שהה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום במאסר מאחורי סורג ובריח, תוך שעשה בזמן זה פעולות כדי להכשיר את העסק ולהוציא רישיון עסק כחוק. כן מצאתי לזקוף לזכות הנאשם את העובדה כי הודה במיוחס לו וחסך בכך בזמן שיפוטי יקר.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, וביניהם חומרת העבירה בה הורשע הנאשם ונסיבות ביצועה, הסדר הטיעון הדיוני אליו הגיעו הצדדים, הודאתו של הנאשם, החיסכון בזמן השיפוטי, ונסיבותיו האישיות והכלכליות של הנאשם, מצאתי לנכון באיזונם של דברים לדון את הנאשם לעונשים הבאים:

קנס בסך 15,000 ₪.

הקנס ישולם ב-15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, כשהראשון שבהם בתוך 60 יום מהיום.

אם לא ישולם הקנס, או אחד משיעוריו במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

ניתן בזה צו לסגירת העסק המתואר בכתב האישום.

צו זה ייכנס לתוקף ביום 22/9/2012, אלא אם כן יינתן רישיון עסק כדין, או שתינתן אורכה על ידי בית המשפט.

במסגרת צו הסגירה הנני מורה כי הנאשם יפסיק את העיסוק בעסק בכללותו ע"י סגירת חצרים.

כמו כן, הנני מורה לנאשם להימנע מביצוע כל פעולה בעסק, לרבות מכירת מזון ו/או משקאות חריפים.

כמו כן, הנני אוסרת על הנאשם להעביר את הבעלות או החזקה בעסק לאדם אחר, אלא אם כן יהיה לאותו אדם אחר רישיון לעסק או היתר זמני לעסק.

משטרת ישראל תסייע למאשימה באכיפת הצו, ככל שזו תידרש.

הנאשם יחתום תוך 7 ימים על התחייבות כספית בסך של 40,000 ₪, שלא לעבור כל עבירה על חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, במשך שנתיים.

אי חתימה על ההתחייבות תביא למאסר הנאשם למשך 5 ימים.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום מיום קבלת גזר הדין לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע.