עירית אופקים נ' חברת אבו אלקיען ואח'

החלטה

בפני בקשה לתיקון כתב האישום, אשר הוגש במקור בבית משפט השלום בבאר שבע, בתיק עמק 361/05.

הדיונים בתיק זה אכן החלו בשנת 2005 בבאר שבע, ומשהוחל בשמיעת הראיות בפניי, הועבר התיק להמשך דיון בבית המשפט בקריית גת.

בקשתה של באת כוחה דהיום של המאשימה היא להתיר תיקון כתב האישום על דרך הוספת שני עדים נוספים לרשימת עדי התביעה, אפינג'ר יואל ונוסברגר יואב, וכן לצרוף ראיות נוספות.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של ביצוע עבודות הנדסה בנאיות מבלי שהיו הנאשמים קבלנים רשומים בספר הקבלנים, עבירה לפי סעיף 14 (ב) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בבנאיות, תשכ"ט – 1969.

אומר כבר בפתחה של החלטה, כי מצאתי שדין הבקשה לתיקון כתב האישום להידחות. לעניין הבקשה לצירוף ראיות נוספות אומר, כי אין כלל צורך להיזקק לבקשה כזאת, שכן לא מוכר הליך של "צירוף ראיות" במשפט פלילי. ראיות מוגשות בדרך המלך, במהלך הדיון ובדרך כלל באמצעות עד. יתכן וכוונת ב"כ המאשימה הייתה להתיר לה לכלול את הראיות החדשות, שהן פרוטוקולים של שימוע שערך בא כוחה הקודם של המאשימה לשני האנשים ששמותיהם ירשמו לעיל, כחלק מחומר החקירה. מכל מקום ראיות אלה, כך אני למד מתגובת ב"כ הנאשמים לבקשה, לא היו חלק מחומר החקירה בתיק וההכרעה לעניין הגשתן תיעשה בבוא העת, אם תחפוץ המאשימה להגיש את אותן הראיות.

כאמור, כתב האישום הוגש בשנת 2005.

בחודש נובמבר הגיש בא כוחה הקודם של המאשימה בקשה לתיקון כתב אישום. הבקשה הייתה להוסיף עד נוסף לרשימת העדים, את מר אפריים הר שמש, חוקר פרטי. בהעדר תגובה במועד מטעם הנאשמים, נעתרתי לבקשה.

לא יכול להיות ספק כי מר הר שמש הוא עד מרכזי של המאשימה וזאת אנו למדים מנושא העדות, מעדותו ומחקירתו הנגדית, מבלי לומר דבר או חצי דבר לעניין קביעת עובדות בעקבות עדותו ומבלי להתייחס למהימנותו ואמינותו של העד בשלב הזה.

מפרוטוקול הדיון ביום 16/2/09 ניתן לדעת כי העדים אותם מבקשת המאשימה לצרף לרשימת עדי התביעה הם שני בעלי הבתים המוזכרים בכתב האישום, בתים שבנו הנאשמים, כגרסת המאשימה, בהיותם קבלנים בלתי רשומים.

סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , קובע כדלקמן:

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב.".

שלא כמו בשלב שלפני התחלת המשפט, עת רשאית המאשימה להודיע על תיקון כתב האישום, הרי שלאחר שהחל משפטו של נאשם, תיקון כתב האישום מצריך קבלת רשות מבית המשפט. בית המשפט יתיר התיקון לאחר שנתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

לעניין השיקולים המנחים את בית המשפט, בבואו להכריע בבקשה לתיקון כתב אישום, אפנה לת.פ. (ירושלים) 366/99 מ.י. נ' סבירסקי, שם נקבעו הדברים הבאים (כב' השופט י. צור):

"השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לתיקון כתב האישום הם זכויותיו של הנאשם להליך הוגן. חובתו של בית המשפט להעמיד בראש מעייניו את השיקול שלא יגרם עיוות דין לנאשם ו"עיוות דין" בהקשר זה משמעותו – פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי. אין ל קבל מצב דברים לפיו תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת חקירה או תיקון עניינים שנודעו לו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו באופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו. הפיקוח של בית המשפט על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב שלאחר תחילת המשפט (הקראת כתב האישום), לבקש את רשותו של בית המשפט, המופקד על השמירה כי ההליכים בפניו יהיו הוגנים והעיקר שלא יקופח הנאשם בהגנתו".

עוד יש להביא בחשבון שיקול נוסף והוא השלב שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב האישום. אם המדובר הוא בשלב מאוחר יחסית של מהלך המשפט, לאחר שהוצג חלק נכבד מן הראיות, יותר התיקון רק אם יש לו צידוק בראיות שהובאו על ידי התביעה.

לעניין זה ראה ת.פ. (ת"א) 40431/99 מ.י. נ' בן דוד גולד ואח', החלטת כב' השופט א' שוהם מיום 25/8/05 והאסמכתאות שם.

אתחיל מהסוף ואומר שאין ספק שהבקשה שבפניי הוגשה בשלב מתקדם מאוד של המשפט. נשמע העד המרכזי מטעם המאשימה, וזאת לאחר שהעדתו הותרה רק לאחר שהמאשימה הגישה בקשה לתיקון כתב האישום על דרך הוספתו של אותו העד לרשימת העדים.

לעניין זה לא למותר לציין כי קיומם של העדים אותם מבקשת היום המאשימה לכלול ברשימת העדים היה ידוע למאשימה עוד בטרם הוגש כתב אישום בנוסחו המקורי.

אמנם ניתנה לב"כ הנאשמים ההזדמנות להגיש תגובה לבקשה לתיקון כתב האישום, וער אני לכך שההליך הפלילי נועד בראש ובראשונה לגילוי האמת.