עיריית תל אביב תשכיר בעצמה כסאות נוח על חופי הים, תוך מתן הנחה לתושבי העיר

1. העותרות הן חברות המפעילות מזנונים בחופים המוכרזים בעיר תל-אביב, וזאת מכוח זכייתם במכרזים שונים שפרסמה חברת אתרים בחוף תל-אביב – חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל-אביב יפו בע"מ (להלן: "אתרים"), חברה שהיא בבעלות משותפת של המשיבה - עיריית תל-אביב ושל משרד התיירות (להלן יכונו עיריית תל-אביב ואתרים יחד "העירייה").

העותרות מפעילות גם שירות של השכרת מתקני חוף (שמשיות, כסאות-נוח ומיטות שיזוף - כל המתקנים הללו יכונו להלן יחד: "מתקני חוף") בחופים הסמוכים למזנונים המופעלים על-ידיהן. לגישתן של העותרות, במשך עשרות שנים היה נהוג כי החברה שזוכה במכרז להפעלת המזנון על חוף הים, מתקשרת גם בהסכם זיכיון להצבת מתקני חוף על החוף.

2. העותרות התקשרו עם העירייה בשני הסכמים – הסכם להפעלת המזנון תוך מתן זכות שימוש במבנה לשם הפעלת העסק ולמטרת העסק (שהוגדר בהסכם כ"בית אוכל") – הסכם זה יכונה להלן "ההסכם להפעלת המזנון"); והסכם להצבת מתקנים על החוף (שיכונה להלן: "הסכם מתקני החוף").

3. העותרות טענו כי לראשונה מאז ומעולם, החליטה העירייה להשכיר בעצמה מתקני חוף בחוף הצוק דרום. בהמשך ולאחר הגשת העתירה, הודיעה העירייה לבית-המשפט כי היא מתכוונת להרחיב את פעילות ההשכרה של מתקני חוף באמצעותה גם לחופים אחרים.

4. עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרות כי בית-המשפט יוציא צו שיאסור על העירייה להשכיר מתקני חוף בחוף הצוק דרום ללא מכרז, וצו האוסר על העירייה להעדיף את תושבי תל-אביב יחסית לתושבים אחרים במדינה ביחס לשימוש במתקני החוף. יוער כי לאחר שהסתבר כי העירייה מבקשת להרחיב את פעילות ההשכרה גם לחופים אחרים, יש מקום להתייחס במסגרת פסק-הדין גם לאפשרות זו.

העתירה הקודמת

5. העותרות התייחסו בעתירתן להליך מנהלי אחר שהתנהל מול העירייה, הליך שיש לו השלכה – כך הן טענו – על העתירה הנוכחית. מדובר בעת"מ 24877-04-14 צפוני בטיילת בע"מ נ' עיריית תל-אביב (להלן: "העתירה הקודמת"). העתירה הקודמת הוגשה לפני תחילת פתיחת עונת הרחצה בשנת 2014, לאור פרסום מסמך מדיניות עסקים עיריית תל-אביב יפו – אגף החופים 2014 (להלן: "מסמך המדיניות"). מסמך המדיניות חייב את העותרות להעמיד את מתקני החוף שבבעלותם ללא תשלום לתושבי העיר תל-אביב המחזיקים בכרטיס תושב.

בפסק-הדין שניתן בעתירה הקודמת על-ידי כב' השופטת דותן (להלן: "פסק-הדין בעתירה הקודמת"), נקבע כי חיוב העותרות להעניק מתקני חוף בחינם לתושבי תל-אביב אינו כדין, וכי הוא מהווה הפרה של מערכת ההסכמים בין הצדדים. בית-המשפט ביטל לכן את ההוראה נושא מסמך המדיניות.

6. על פסק-הדין בעתירה הקודמת הוגש ערעור לבית-המשפט העליון (עע"מ 3307/15 עיריית תל-אביב יפו נ' צפוני בטיילת בע"מ). ביום 22.2.2016 ניתן פסק-דינו של בית-המשפט העליון בערעור בו נקבע כי "הענין מושא העתירה אינו אקטואלי עוד, ולכן אין במה לעסוק עוד והערעור נדחה". בית-המשפט הוסיף והדגיש כי "בנסיבות אלה הקביעות שבפסק-הדין מושא הערעור אין מהוות מעשה בית דין לגבי סכסוך עתידי ככל שיהיה כזה. טענות הצדדים שמורות להם". מכאן כי לקביעות שנקבעו בפסק-הדין בעתירה הקודמת אין השלכה על ההכרעה בהליך דנן, ויש מקום לשוב ולבחון לגופן את טענות הצדדים בהתייחס למערכת היחסים ביניהם ולהכריע בהן מלכתחילה.

טענות הצדדים