עיריית תל-אביב נ' פייפ-ליין (א.מ.י) בע"מ ואח'

החלטה

הערעור

1.ערעור המאשימה על קולת העונש שגזר בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב –יפו (כבוד השופט הימן) במסגרת ת"פ 2/11/9666.

הערעור מתייחס רק לרכיב הקנס.

ההליכים

2.ואלה ההליכים הרלוונטיים:

א.לנאשמים יוחסה בכתב האישום עבירה של עיסוק ללא רישיון בעסק הטעון רישוי, בניגוד לסעיפים 4, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, בגין ניהול "פאב" בבניין מגורים.

ב.לאחר שמיעת ראיות, נדחתה טענת המערערים להגנה מן הצדק, הנאשמים הורשעו בעבירה שיוחזה להם.

ג.ביום 18/4/2013 גזר בית משפט קמא, בין היתר, על כל אחת מהמשיבות 1 ו-2 קנס בסך 5,000 ₪ ועל המשיב 3 קנס בסך 4,000 ₪, זאת, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם בנוגע לקנס נע בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.

תמצית טענות הצדדים

3.לטענת המערערת, הקנס שהטיל בית משפט קמא על המשיבים חורג לקולא הן מהעונש הראוי והן ממתחם העונש ההולם שקבע בעצמו.

4.לטענת המשיבים, העונש שהוטל עליהם מידתי, בשים לב לנסיבות המיוחדות של העבירה: משך הזמן הקצר של פעולת העסק – מספר חודשים מועט, תדירות הפעלתו רק פעמיים בשבוע, המצג המטעה שיצרה הרשות – שלמרות היעדר האפשרות לקבל רישיון – בעקבות פניית המערערים הפנתה הרשות שאילתות לרשויות אחרות לצורך בחינת אפשרות קבלת רישיון עסק באופן שיצר מצג בפני המשיבים לפיו כביכול ניתן לקבל רישיון עסק למקום. בנוסף, על פי הטענה, גרמה התנהלות זו של הרשות להוצאות כספיות של המערערים; מאמצי המשיבים נשאו פרי לדיירים.

על פי הטענה, משקלם המצטבר של מכלול נתונים אלה מוביל למסקנה שהעונש הוא מידתי ובכל מקרה אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

5.ביחס לטענה שהעונש שגזר בית המשפט מהמתחם שקבע, טענו המשיבים שאין מדובר בחריגה מהמתחם, שכן בקביעת מתחם העונש ההולם, התייחס בית משפט קמא לסכום המצטבר של הקנסות ביחס לכל המשיבים.

דיון והכרעה

6.לאחר שבחנתי מכלול הנסיבות בענייננו, טיעוני הצדדים ופסיקה מתאימה, הגעתי לכלל מסקנה שהערעור בדין יסודו.

7.מקובלים עלי כל שיקולי הענישה שפירט בית משפט קמא.

8.עם זאת, סבורני שבית משפט קמא לא נתן משקל מספיק למכלול שיקולי החומרה ובעיקר סוג העסק, מיקומו בבית מגורים ועצמת המטרד שגרם לדיירים ולסביבה.

9.ענישה מקלה כפי שהחליט בית משפט קמא עלולה לעודד את התופעה המקובלת, לצערנו, של העמדת הרשויות והציבור בפני עובדה מוגמרת של פתיחת עסק טרם קבלת רישיון.

10.על רקע זה, יש לבחון אף את טענת ב"כ המשיבים - שבמבט ראשון עשויה לשבות את הלב - לפיה בשיתוף הפעולה שלה יצרה הרשות מצג לכאורי לפיו, כביכול, ניתן להכשיר את העסק במקום.