עיריית תל אביב נ' אלקיס

פסק דין

1.בפני ערעורה של המערערת, עיריית תל-אביב, הזוכה בתיק הוצל"פ 01-78863-88-2 על החלטתה מיום 22.11.11 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' כפיר מירב אשר קיבלה את טענת "פרעתי" של המשיב, החייב בתיק ההוצל"פ, והורתה על ביטול כל ההליכים כנגד המשיב וסגירת תיק ההוצל"פ.

ההחלטה נתנה לבקשתו של המשיב לבטל את הליכי ההוצל"פ כנגדו ואשר הרשמת קבעה בהחלטה מוקדמת מיום 28.12.10 כי הבקשה במהותה היא בקשה בטענת "פרעתי" ועל בסיס החלטה זו התנהל הדיון בפניה.

2.בהתאם להחלטתי מיום 21.12.11 הגישו ב"כ הצדדים עיקרי טיעון בצירוף נספחים שונים.

משהובא התיק לעיוני מצאתי כי מטעם המערערת הוגשו תצהירים החתומים ע"י עו"ד תהילה סובל שהינה בת משפחתי.

שקלתי את הנסיבות והיקף המעורבות של עו"ד סובל ולא מצאתי כי בנסיבות אלו עלי לפסול עצמי מלדון בערעור.

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות והמסמכים שהוגשו לתיק, לרבות אלו שהיו בפני הרשמת בתיק ההוצל"פ, לא מצאתי שיש להתערב בהחלטה ועל כן דינו של הערעור להדחות.

3.החלטתה של הרשמת הנכבדה מפורטת, מנומקת וכוללת קביעות עובדתיות שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן.

אציין כי כל נימוקיה של הרשמת מקובלים עלי כנכונים ומשקפים את החוק והפסיקה והתוצאה המבקשת הינה קבלת טענת "פרעתי" וסגירת תיק ההוצל"פ.

4.מעיון בתצהירים ובכתבי הטענות ברור כי השיקים שהוגשו לביצוע בתיק ההוצל"פ ניתנו ע"ח חוב ארנונה של אביו של המשיב בהתייחס לנכס ברח' סלמה 6 תל-אביב.

טענת "פרעתי" של המשיב התבססה על הסכם פשרה בין אביו של המשיב לבין המערערת, כאשר ההסכם הושג בעקבות המלצת בית המשפט לעניינים מנהליים ולאחר שהובא בפני ועדת הפשרות של המערערת ואושר על ידה.

בהחלטתו מיום 18.3.10 נתן ביהמ"ש המנהלי תוקף של החלטה להסכם הפשרה בעקבות הודעה משותפת שהובאה לאישורו.

5.צודקת בהחלט הרשמת הנכבדה בהתיחסותה לנטל הראיה בטענת "פרעתי".

אין מחלוקת כי הנטל מכח סעיף 19 לחוק ההוצל"פ הינו על החייב הטוען כי פרע את החוב או שאיננו צריך עוד לשלמו.

ואולם ישנם מקרים בהם יעבור נטל השכנוע המשני לכתפיו של הצד שכנגד להביא ראיות לסתור את טענת החייב הנסמכת על מסמכים וראיות שבכתב התומכים לכאורה בטענותיו.

6.בענייננו הסכם הפשרה קובע מפורשות כי הינו מתייחס לחובות הארנונה של הנכס ותשלום סכום הפשרה יביא לסילוק סופי וגמור של חובות הארנונה של העסק נשוא העתירה המינהלית.

משכך והואיל והשיקים נשוא תיק זה ניתנו לפרעון חלק מחובות הארנונה של הנכס עובר הנטל המשני למערערת להוכיח כי ועדת הפשרות אשר אישרה את הצעת הפשרה לא כללה את החובות בגין המחאות שניתנו לצורך תשלום הארנונה של הנכס, ולא כובדו.

7.המערערת כשלה בהרמת הנטל המשני ולא הראתה כי סכום הפשרה איננו כולל את חוב השיקים.

הדעת נותנת כי נישום המבקש להסדיר את חוב הארנונה בפשרה מתכוון לכלל חובות הארנונה, בין אם ניתנו שיקים שחוללו ובין אם לאו ובין אם חובות הארנונה מפוזרים, משום מה, במחלקות השונות של העירייה.

יצוין כי את העתירה המינהלית נהלה עורכת דין מהשרות המשפטי של העירייה ואילו את תיק ההוצל"פ מנהל עורך דין חיצוני מאז נפתח התיק בשנת 1988.