עיריית תל-אביב נ' אייזנברג

פסק דין

1. המערערת אינה מערערת על חלק אופרטיבי זה או אחר של פסק הדין. כל שמערערת היא על שתי קביעות של בית משפט קמא אשר למעשה גם לא נצרכו להכרעה לגופם של דברים.

2. בנסיבות אלה אלמלא שהיה מדובר ברשות ציבורית, לכאורה לא היה מקום כלל להגיש את הערעור. יתר על כן, גם אם הוגש הערעור לא היה מקום כלל ועיקר לעתור לחיוב המשיב בהוצאות. עוד אוסיף, כי לכאורה היה מקום שעוד טרם הגשת הערעור או מייד לאחר הגשתו תפנה המערערת לב"כ המשיב על מנת לאפשר למשיב למסור הודעה לבית משפט ללא צורך בקביעת דיון והגשת עיקרי טיעון על כל המשתמע מכך.

3. לגופם של דברים, דומה, כי ככל שמדובר בעצם הטלת ריבית הפיגורים ממועד מימוש, להבדיל מהשאלה מהו אכן מועד המימוש הראוי, אכן פעלה המערערת – לשיטתה בהתאם לפסק דין בקר. כך גם אכן לאור אשר צויין בעניין משלוח ההודעה, מדובר בבעלי זכויות מחוץ לתכנית.

4. יפה עשתה ב"כ המשיב שהשאירה את נושא ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט. דומה, כי בנסיבות העניין זכאי המשיב להוצאות ולאור אשר צויין לעיל.

אני מחייב את המערערת לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.

עם זאת אני שומע מב"כ המשיב כי היא מתכוונת לתרום את ההוצאות שנפסקו, ויפה עושה היא.

5. המזכירות תעביר מתוך הפקדון את הסכום האמור לב"כ המשיב ואת היתרה תחזיר למערערת באמצעות ב"כ.

ניתן והודע היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.

ישעיהו שנלר, שופט

הוקלד על ידי: חניתה עזריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: