פסק דין
1.בפניי תובענה, המבוססת על חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון) התש"ם – 1980 (להלן- "חוק העזר"), למתן צו עשה המחייב את המשיבים לשפץ את המבנה ברחוב ביאליק 1 בתל אביב, המצוי על המקרקעין הידועים כחלקה 31 בגוש 6913, ולחלופין, להצהיר כי על המשיבים לשאת בתשלום מלוא עלות השיפוץ בהתאם לחשבון הוצאות חתום ע"י ראש העיר, אשר תציג המבקשת, ולחלופי חלופין, למנות כונס נכסים על הנכס לצורך ביצוע השיפוץ וגביית מלוא עלות השיפוץ מהמשיבים.
2.המשיבה 1 היא בעלת הנכס. המשיבים 2 – 8 הינם דיירים מוגנים בנכס.
3.הוראות חוק העזר הרלוונטיות לענייננו הן אלה:
"53.(א)הבעל והמחזיק של בית חייבים לשמור על המצב
התקין והמראה הנאה של חזית הבית.
......................
54.(א)ראש העירייה רשאי לדרוש מבעל בית, בהודעה בכתב,
לבצע בחזית הבית עבודות שיפוץ כמפורט בהודעה.
(ב)ראש העירייה רשאי לדרוש ממחזיק בבית, בהודעה בכתב, לבצע בחזית הבית או בחזית החלק שבו הוא מחזיק, עבודות שיפוץ מקומי, כמפורט בהודעה."
וסעיף 255 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע:
"נדרש אדם על ידי חוק עזר או על פי הוראותיו לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך אותו זמן להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, רשאית היא – בלי לפגוע בעונש האמור בסעיף 254 או בכל תרופה אחרת – לעשות זאת בעצמה או על ידי אחר ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך."
העירייה ערכה ביקורת בנכס ביום 1/5/06. ההתרשמות היתה, וכך גם עולה בבירור מן התמונות שצורפו כנספח ב' להמר' הפתיחה המקורית, כי חזית הבית במצב שאינו תקין, מוזנחת מאד, בעלת מראה שאינו נאה, ופוגעת בחזות העיר. העירייה טוענת, ואני מסכים עמה, כי לא ייתכן מצב שמבנה, הממוקם בלב לבה של תל אביב, נותר מוזנח ורעוע ומהווה מפגע אסתטי חזותי קשה לעוברי אורח ברחוב ולדיירי הרחוב, וכן כי המשיבים הפרו ומפירים חובתם עפ"י דין "לשמור על המצב התקין והמראה הנאה של חזית הבית". יודגש כי אין כלל מחלוקת ביחס לאמור לעיל, כפי שעולה מהצהרת המשיבה 1 עצמה לפרוטוקול: "הבניין במצב איום ונורא, מערכות הביוב קרסו. מדובר בבנין בן 90 שנה ויש לעשות שיפוץ כמו שצריך, הכל מתמוטט" (פרו', עמ' 45). וכן בסיכומי המשיבה 1, היא מבהירה בצורה המפורשת ביותר כי "אין לה כל טענת הגנה, כי היא מכירה בנחיצות שיפוץ חזית המבנה נשוא הליך זה...".
העירייה שלחה אפוא אל כל אחד מהמשיבים הודעות לפי סעיף 54 לחוק העזר, ובהן פירוט של עבודות השיפוץ שהם נדרשים לבצע בנכס. דרישות השיפוץ, שנשלחו אל המשיבים, הן סבירות ומפורטות. כך למשל צוין בהן כי יש לבצע, בין היתר, תיקון בטונים, תיקון מרפסות פתוחות ואיטומן (למניעת חדירת מים), פירוק חוטים וצינורות ע"ג קירות (חיצוניים), איטום הגג, פירוק צנרת ביוב ומים מאולתרת ופגומה, החלפת מרזבים ופירוק סורגים וביצוע חדשים אחידים – עבודות שמטרתן הבאת הנכס למצב ראוי מבחינה תחזוקתית ואסטטית חזותית.
המשיבים לא נענו לדרישות השיפוץ, ועל כן הוגשה תובענה זו (למען הדיוק, דרישת שיפוץ נשלחה מלכתחילה רק אל בעלת הנכס, היא המשיבה 1. בהמלצת ביהמ"ש צורפו הדיירים המוגנים, הם המשיבים 2 – 8, ונשלחו אף אליהם הודעות שיפוץ לפי חוק העזר).
בעניינם של המשיבים 2 – 8 הושגו הסכמות, להן ניתן תוקף של פסק דין, הכל כמפורט בפרוטוקול מיום 17/1/11.
אשר למשיבה 1, כפי שכבר צוין, היא עצמה אומרת בסיכומיה כי אין בפיה כל טענת הגנה, ואכן אינה מעלה בסיכומיה כל טענת הגנה.
אזכיר כי תצהיר העדות הראשית של המשיבה 1 נמחק והוצא מהתיק (החלטתי מיום 31/5/11), ונותר אפוא רק תצהירה, שניתן בתמיכה לכתב התשובה להמר' הפתיחה המתוקנת (תצהיר מיום 22/12/09), שגם ממנו נמחקו סעיפים רבים (החלטתי מיום 6/1/10). מכל מקום, גם על מעט הטענות שהעלתה המשיבה 1 בתצהיר הנ"ל, לא חזרה בסיכומיה, ואין לי אלא להחיל בעניין זה את ההלכה לפיה "דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים – אם בשל שגגה או במכוון – כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה" (ע"א 447/92 פ"ד מט (2) 102, בעמ' 107).
העולה מן האמור לעיל הוא, שהתביעה, על כל מרכיביה, הוכחה:
הבעלים (המשיבה 1) והמחזיקים (המשיבים 2 – 8) לא שמרו על המצב התקין והמראה הנאה של חזית הבית (סע' 53 לחוק העזר).