עיריית רעננה נ' קאופמן

פסק דין

תביעה לתשלום חוב ארנונה בסך נומינלי של 48,780.60 ₪.

החובות הם במקור חובות של חברת יו.אס.איי יבוא רהיטים בע"מ (החברה).

אין חולק כי הנתבע שימש כמנהל ובעל מניות בחברה בשיעור של מעל 25%.

החברה הפסיקה את פעילותה במאי 2006, אך לא פורקה.

החברה חייבת לעירייה חובות ארנונה שלא שולמו.

התובעת טוענת לחבות אישית של הנתבע מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להגשת יעדי התקציב), התשנ"ג - 1993 (חוק ההסדרים) וסעיף 119א(1) לפקודת מס הכנסה.

המסגרת הנורמטיבית

ס' 8(ג) לחוק ההסדרים, שנעשה בתיקון חקיקה עקיף ע"י סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד- 2004, קובע:

"על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב -1972 (בסעיף זה - עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסהבשינויים המחויבים;

בסעיף זה -

'חוב ארנונה סופי' - חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה - הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;

'חברה פרטית' - כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999;

'בעל שליטה' - כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה".

סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה קובע:

"בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחברה כאילו הועברו לבעלי השליטה בו ללא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה."

הראיות

התובעת הגישה חוו"ד רו"ח מטעמה, רו"ח פחימה.הנתבע הגיש תצהיר מטעמו וחוו"ד רו"ח חשבון מטעמו, רוה"ח מועלם, שהיה גם רוה"ח של החברה.

כן המציא הנתבע דו"ח כספי של החברה לשנת 2005 (31/12/2005).

דיון והכרעה