עיריית רמת-גן נ' שטאוי

פסק דין

1. תביעה זו החלה כתובענה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל אשר הוגשה כנגד הנתבע לגביית סך של 6,037 ₪, חיוב ארנונה ומים בתחום שיפוטה של התובעת בתקופה ינואר עד וכולל אוקטובר 2012.

הנתבע התגונן בטענה כי הנכס, נשוא החיוב, ברח' חיבת ציון 44 ברמת גן (להלן: "הנכס") הושכר לאדם אחר, מר אמיר שחר (להלן "השוכר") ואשר פרטיו עודכנו בספרי התובעת סמוך למועד תחילת השכירות והוא החייב הנכון. לטענתו, השוכר החזיק בנכס כל תקופת השכירות ועד תומה (יולי 2012).

בתשובה לטענה זו של הנתבע, טענה התובעת כי ביום 29.12.11 הוגשה לה הודעת עדכון מטעם אביו של השוכר לפיו השוכר חדל מלהחזיק את הנכס ולפיכך, עודכנו ספרי התובעת בפרטי הנתבע שהוא הבעלים של הנכס.

2. לטענת התובעת עדכנה כדין את ספריה נוכח הודעת המחזיק לפיה חדל מלהחזיק בנכס וזאת מכח הוראות סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ואין להטיל עליה את החובה לברר באותו מעמד או בדיעבד מי המחזיק האמיתי בנכס.

כעולה מתצהיר עדות ראשית של עד התובעת, אף טרחה התובעת ושלחה מכתב לנתבע בדבר החלפת המחזיקים בהתאם לאותה הודעה, הן לכתובת הנכס והן לכתובת הנתבע כאמור בהסכם השכירות.

3. לטענת הנתבע, ועל כך אין מחלוקת, המציא לתובעת את הסכם השכירות שנכרת עם השוכר וכלל לא ידע על הודעת אביו של השוכר בדבר החדילה הנטענת של השוכר מהחזקת הנכס.

עוד טען הנתבע, בתצהיר עדותו הראשית, כי השוכר המשיך והחזיק בנכס עד לתחילת חודש ספטמבר 2012 וכי לא שילם דמי שכירות בחודשים מאי עד אוגוסט 2012 וחודשיים בגין חיוב חשמל.

השוכר פרע המחאות בגין שכר דירה בשנת 2012 ובמסגרת התחשבנות בין הנתבע לשוכר, פרע השוכר חלק מחובו בגין דמי שכירות לחודשים מאי עד אוגוסט ואף מסר המחאה על סך של 4,000 ₪ (אשר בדיעבד חוללה), ויש בכך כדי להעיד, לטענת ב"כ הנתבע, כי השוכר המשיך והחזיק בנכס עד לתום תקופת השכירות בניגוד להודעת החדילה מטעמו.

יש לציין כי השוכר נותר חייב לנתבע כספים ועל כן הגיש לביצוע כנגד השוכר ושני הערבים, את שטר החוב שנמסר על ידי השוכר לנתבע בד בבד עם כריתתו של הסכם השכירות.

לטענת ב"כ הנתבע לא היתה התובעת רשאית לעדכן את ספריה בדבר חדילת החזקה על ידי השוכר כאשר המכתב שנמסר לה נערך על ידי אדם שאינו השוכר בעצמו ומבלי שפנתה תחילה לנתבע כבעל הנכס בכתובת מגוריו כפי שנרשם במשרד הפנים.

עוד טען ב"כ הנתבע כי היה על התובעת לבצע בירור בנכס עצמו נוכח ידיעתה כי קיימת בעייתיות עם שוכרים בתחומה הנוהגים ליתן הודעות חדילה כוזבות לשם התחמקות מתשלום ארנונה ומים.

4. דיון והכרעה:

השאלה המשפטית העולה מטענות הצדדים היא האם מותר היה לתובעת להסתפק בהודעתו של השוכר שהובאה מפי אביו ולשנות באופן חד צדדי את הרשום בספריה לפי הוראות סעיף 325 לפקודת העיריות.

זה מכבר נדונה השאלה ונקבעה הלכה פסוקה כי התשובה לשאלה זו היא חיובית.

ראה לצורך העניין : ע"א739/89 מיכקשוילי נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד מה(3) עמ' 769 ובר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ, 17/04/2008 (להלן: "פס"ד דור אנרגיה").

בפסק הדין האחרון נעשה ניסיון מפי כב' השופט דנציגר לפתוח סדק צר ולהטיל על הרשות המקומית, בנסיבות מסוימות, את הנטל לבדוק את המצב בשטח לאשורו ולשנות את הרישום בהתאם.

אלא שגישתו זו לא התקבלה על דעתן של כב' השופטות פרוקצ'יה וארבל באותו פסק דין והן סברו שאין להטיל על הרשות המקומית אפילו נטל זה.

כב' השופטת ארבל ציינה בפסק דינה:

"ככלל, נוטה אני לדעה כי ניסיון לתחום מלכתחילה את הנסיבות והתנאים שבהתקיימם תוטל על הרשות חובת בדיקה אקטיבית, עלול לעורר קשיים שונים בשלב יישומם על מקרים קונקרטיים... בשונה מחברי השופט דנציגר, אני סבורה כאמור כי לא יהיה זה נכון להגדיר נסיבות קונקרטיות אשר בהתקיימן יהיה מקום להטיל על הרשות חובת בדיקה אקטיבית באשר לזהות מחזיק הנכס, וכך לראות בהוראות סעיף 325 לפקודה כאילו נתמלאו הגם שלא בוצעו כלשונן."