עיריית רמת גן נ' עמותת שמש שלום ושילומים

החלטה

בתיק זה הוגשה כנגד המבקשת תביעה על סכום כסף קצוב על סך של 25,308 ₪ בגין חוב מיסי ארנונה ומים לשנים 2009 ו – 2010.

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע תובענה לסכום כסף קצוב, ויושב ראש העמותה של המבקשת מר דוד נאוי עו"ד נחקר על תצהירו.

המבקשת טוענת טענת פירעון חלקית של סכום החוב ה נתבע שכן שילמה מיסי עיריה ומים לשנת 2009 כאמור בנספחים 1 ו 2 לבקשת ההתנגדות .

מעיון בנספחים 1 ו 2 לבקשת ההתנגדות עולה כי הסכומים האמורים שולמו בחודש ינואר 2012, וזאת לאחר מועד הגשת התביעה שהוגשה עם פתיחת תיק הוצל"פ נשוא התביעה (תיק מס' 0140547331 ), מיום 30/11/11.

בנסיבות אלה, בהם בוצעה תשלום חלקי על חשבון סכום התביעה, וזאת לאחר הגשת התביעה הרי שאין בטענת הפירעון האמור כדי להוות הגנה במסגרת בקשת התנגדות, שכן אלא לכל היותר טענת פירעון במסגרת בקשה בטענת פרעתי על פי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ במסגרת תיק הוצל"פ.

טענת ההגנה הראיות לבירור במסגרת התנגדות הינם טענות הגנה מסוג של פירעון שבוצע טרם שהוגשה התביעה באופן שלא היה מקום להגשת התביעה בגין הסכומים ששולמו טרם התביעה, אולם במקרה זה התשלום נעשה לאחר הגשת התביעה ועל כן אינו יכול להיות חלק מהגנה במסגרת ההתנגדות.

למעלה מהצורך יצוין כי הסכום ששולם בסך 5362 ₪ הוקטן על ידי הזוכה במסגרת תיק הוצל"פ, אולם יושב ראש המבקשת כפי שהודה בחקירתו לא טרח כלל לבדוק מצב החשבון בתיק הוצל"פ ולוודא דבר ביצוע הקטנת הקרן.

טענתו המרכזית של מנהל המבקשת הינה כי יש לדחות את בירור הבקשה ולעכב ההליכים עד לקבלת תשובה רשות המיסים הוגשו בקשות פטור כאשר לאחר קבלת התשובה תוגש בקשה לפטור לעירייה.

כפי שעלה מחקירתו של מנהל המבקשת, המבקשת מחזיקה את הנכס בגינו הוגשה תביעה על פי הסכם שכירות אשר הוגש וסומן מש/1.

המבקשת טוענת באופן סתמי במסגרת סעיף 3 לבקשה כי המושכר מוחזק על ידי שלוש עמותות שונות ובכללם "עמותת סעד לנזקקים", ועמותת "ליאור כדי לעזור".

טענה זו של המבקשת נטענת באופן כללי וסתמי ללא פירוט או אסמכתא.

יתרה מזו, הטענה בדבר החזקת צדדים שלישיים במושכר עומדת בסתירה לתצהיר שנתן מנהלה של המבקשת שהוגש וסומן מש/2, לפיו מצוין כי הסכמי השכירות נחתמו מול המבקשת בלבד.

כמו כן עיון בהסכם השכירות מש/1 סעיף 8 להסכם נקבע במפורש כי השוכר אינו רשאי להשכיר ו/או למסור את השימוש במושכר או בחלק ממנו בשכירות משנה לכל צד שלישי, כך שמכוח החוזה האמור לא רשאית המבקשת להעביר חזקה ושימוש לצדדים שלישיים כלשהם.

טענה נוספת אותה מעלה המבקשת הינה כי התביעה אינה ראויה להתברר כתובענה לסכום כסף קצוב, שכן סכום התביעה אינו קצוב ומשתנה כל העת.

דינה של טענה זו להדחות שכן מדובר בתביעה לתשלום מיסי ארנונה ומים אשר הסכום הינו סכום הניתן לחישוב אריתמטי פשוט שאינו טעון שומה.

לבית המשפט הוגש מכתב מטעם משרד הפנים הממונה על מחוז ת"א מיום 8/6/10 סומן מש/3, לפיו משרד הפנים דחה את בקשת המבקשת לפטור מארנונה לפי סעיף 5 י לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין ) 1938, כך שטענת המבקשת כי יש להמתין לענין הכרעה בשאלת הפטור על פניה נעדרת כל ממש.

המבקשת טוענת כי פנתה לרשות המיסים לצורך קבלת פטור בגין שתי עמותות נוספות , אולם כפי שציינתי עמותות אלה על פניו אינם המחזיקות במושכר, ועל כן אין כל נגיעה לאלה לעניין ההליך והחיוב של המבקשת לתשלום מיסי ארנונה במים בהיותה המחזיקה של המושכר.

יתר על כן, נכון למועד הגשת התביעה והדיון בהתנגדות, אין חולק כי למבקשת ואף לא לצדדים שלישיים לא ניתן על ידי משרד הפנים , שהינו הגורם הרלוונטי על פי סעיף 5 (י) לפקודה האמורה לעיל, פטור מתשלום מיסי ארנונה ומים, כך בהעדר פטור שכזה לא עומדת למבקשת הגנה ולו לכאורה בפני התביעה ועליה לשלם את המיסים החלים עליה כמחזיק בנכס כל עוד לא נקבע אחרת.

המבקשת טוענת כי נעשו פניות על ידי שתי עמותות נוספות לרשות המיסים על פי סעיף 46 (2) לפקודת מס הכנסה, לצורך קבלת פטור, אולם אין רלוונטיות לפנייה האמורה , שכן הגורם היחיד המוסמך ע"פ הדין לדון בפטור מחיוב בארנונה הינה למשרד הפנים בהתאם לסעיף 5 (י) לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין ) 1938.