עיריית רמת-גן נ' אגוד

החלטה

בפניי בקשת המבקשת למתן צו למניעת פעולות על פי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה).

ביום 15.3.05 הגישה המבקשת כתב אישום נגד המשיב ובמסגרתו יוחסה לו עבירה לפי חוק התכנון והבנייה שעניינה חלוקת הדירה ברחוב שלם14א ברמת גן (להלן – הנכס) לשלוש יחידות דיור ואשר בוצעה על-ידו, לפי הטענה, בשנת 2002. ישיבת ההקראה התקיימה ביום 3.3.08 ובמסגרתה ציין המשיב כי "אנחנו שלושה אחים שקנינו את הבית וחילקנו אותו ל-3 יחידות דיור בקירות גבס...לא שינינו את הדלת החזיתית של המבנה". לאור עמדת הנאשם, נקבע התיק לשמיעת ראיות ביום 22.9.08.

ישיבת ההוכחות נדחתה מעת לעת, עד אשר ביום 14.3.11 הודיעה ב"כ המאשימה כי: "לאחר שנעשה ביקור נוסף בדירה נשוא כתב האישום, הוברר כי למעשה היה ניסיון לפצל את הדירה לשלוש יחידות דיור, אך מצבה כיום אינו עומד בתנאים הקבועים בפסיקת בית המשפט העליון להרמת ההוכחה הנדרשת לפיצול מספר יחידות דיור ועל כן, בהמלצת הפרקליטות, התביעה תחזור בה מכתב האישום כנגד הנאשם". לאור עמדת המאשימה, הנאשם זוכה מהעבירה המיוחסת לו.

באותו מועד עתרה המאשימה, בעל-פה, להטלת צו למניעת פעילות בהתאם לסעיף 246 לחוק התכנון והבנייה ובהחלטתי מאותו היום קבעתי כי בקשה כאמור תוגש, לאחר שתישקל שוב, בכתב. בקשת המבקשת בכתב הוגשה ביום 27.3.11.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת ובתגובת המשיב מיום 15.6.11 ושמעתי את טיעוניהם בדיון שהתקיים ביום 11.7.11, החלטתי לדחות הבקשה.

סעיף 246 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:

"נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעייריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום (להלן - צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות העניין".

סעיף 246 נועד להעמיד לרשות גורמי האכיפה כלים אפקטיביים שתכליתם ליתן מענה מיידי מקום בו מבוצעת עבירת בניה או שימוש נמשכת, מבלי שיהיה צורך לקיים קודם לכן הליך פלילי ארוך ומורכב שנועד לברר את אשמת הנאשם. מלשון הסעיף עולה כי בבסיסו עומדת תכלית שהינה בעיקר מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יהיה קושי בהחזרת הגלגל אחורנית.

בענייננו, מדובר במי שביצע חלוקה מסוימת בנכס באופן שאינו מהווה עבירה פלילית. דו"ח המפקח מיום 1.2.11 מצביע על כך שקיימת בנכס מבואה ובה שלוש דלתות, אולם בכל הנכס יש מטבח אחד, חדר שירותים אחד ומקלחון ועולה כי אין המדובר בחלוקה ליחידות נפרדות בניגוד לחוק. בנסיבות הנ"ל, אינני סבור כי ניתן לומר – מקום בו מדובר בבנייה כדין - כי "נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית" בהתאם לדרישת סעיף 246.

גם אלמנט המיידיות המאפיין את המקרים שבהם ניתן צו למניעת פעולות לא מתקיים במקרה הנדון, שכן לא ניתן לסתור את טענת הנאשם שלפיה אותה חלוקה פנימית קיימת כבר משנת 2002. טענה זו נטענה על-ידי הנאשם גם בישיבת ההקראה בשנת 2008 ודומני כי לו היו בידי המבקשת ראיות הסותרות הטענה, הרי שהיא הייתה עומדת על בירור כתב האישום שהוגש כאמור בשנת 2005.

לפני סיום אעיר כי תכלית הסעיף מלמדת כי מדובר בהליך ביניים שיש לו, בדרך כלל, הליך המשך שעניינו הגשת כתב אישום נגד מבצע הפעולות ואילו בענייננו מדובר במי שכתב האישום נגדו בוטל והוא זוכה. במצב דברים זה, מתן הצו לו עותרת המבקשת עלול להביא לכך שההליך הנוכחי יהפוך להליך העיקרי וכי הצו הנדרש יחול, למעשה, לעולמי עד, מבלי שיהיה הליך המשך וללא טעם ענייני או ממשי. סבורני כי לא לכך מיועד סעיף 246 לחוק התכנון והבנייה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"א, 12 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: