עיריית רחובות רשות מקומית נ' אבידן ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חובות ארנונה המגיעים לה בגין הנכס ברחוב לוין אפשטיין 14 רחובות (להלן:"הנכס") הנכס רשום בספרי התובעת כנכסים מס' 4810223000,4810223010,4810223040,481-2230001.לטענת התובעת

הנתבעים חייבים לתובעת סך של 146,373 ₪ ( נכון ליום 11/2/04), בגין תשלומי חובה שלא שולמו מחודש אפריל 2001 ועד חודש פברואר 2004 (סעיף 5 לתצהירו של מר שרעבי מטעמה).

הנכס הינו משרד בשטח של כ500 מטר, בבעלות מר אליה בנדרי. ביום 28/2/01 נחתם הסכם שכירות בין הנתבעים 1 ו3 לבין מר בנדרי לפיו שכרו נתבעים אלו את הנכס מיום 1/4/01. הנכס שימש כמכללה ללימודי מחשבים.

לטענת התובעת על הנתבעים 1 ו3 (להלן:הנתבעים) לשלם את חוב הארנונה מאחר והם המחזיקים בנכס,הרשומים בספרי העירייה,וזאת בהתאם להוראות הסכם השכירות. בנוסף לטענתה,הנתבעים חתמו כערבים לכל חיובי השוכר ולכן קמה חובתם לשלם את חיובי הארנונה במקום השוכר.

לטענת הנתבעים, הם לא החזיקו בנכס והנתבעת 2, חברת אטלס וורלד בע"מ (להלן: "החברה") היא זו שהחזיקה בנכס.

לטענת הנתבע 1, הוא שכר את הנכס כמייסד החברה ובעבורה. לאחר שהושלמה הקמת החברה, זו נטלה על עצמה את כל החיובים ע"פ ההסכם. הנתבע 1 מפנה לפרוטוקול אסיפה כללית מיום 24/4/01 בו הועברו כל התחייבויות היזמים לחברה. הנתבע 1 הוא בעל מניות בחברה ומנהלה ומר דוידוביץ אילן שאינו צד לתביעה הינו בעל מניות נוסף.הנתבע 1 מוסיף וטוען כי הודעות על החלטת החברה נמסרו לתובעת הן בכתב והן בע"פ. בנוסף ידעה התובעת כי החברה היא זו שפועלת במקום לאחר שהאגף לשירותיים חברתיים פרסם מטעמו את תכנית הלימודים במקום (נספח ג' לתצהיר הנתבע 1 בבר"ל). גם פקח שביקר במקום ידע כי החברה היא זו שמחזיקה במקום. בהתאם לידיעת זו שונו הודעות החיוב שנשלחו מטעם התובעת וכך נרשמה החברה בעמודה של "שם המשלם".עוד מציין הנתבע 1 כי כל דרישות התשלום של התובעת בגין חובות שלא שולמו נשלחו לכתובת החברה.

הנתבע 3 טוען כי הנתבע 1 הציע לו להשקיע בחברה שהייתה בהליכי הקמה. עוד בטרם גובשו תנאי ההתקשרות הוא נתן לנתבע 1 סך של 270,000 ₪ וחתם על הסכם השכירות וזאת כשלב ביניים עד להקמת החברה. לאחר מכן עלה המו"מ בינו לבין הנתבע 1 על שרטון ועל כן דרכיהם נפרדו ולא הוקצו לו מניות בחברה. הנתבע 3 מדגיש כי הוא מעולם לא החזיק בנכס . הנתבע 3 מוסיף כי מעולם לא קיבל דרישה מאת התובעת לתשלום החוב,מעולם לא הומצאה לו שומת ארנונה טרם הגשת כתב התביעה.

בתחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעים 1 ו3 בלבד וביום 13/3/08,לאחר שניתנה רשות להתגונן, הוגש כתב תביעה מתוקן והחברה צורפה כנתבעת נוספת. בכתב התביעה.

דיון ההוכחות התקיים ביום 23/1/11 הנתבע 1 לא התייצב לדיון זה וניתן כנגדו פס"ד. בהמשך בוטל פסק הדין וביום 4/7/11 התקיים דיון הוכחות נוסף.

המחזיק בנכס

9.הנתבעים הוכיחו כי החברה היא זו שהחזיקה בפועל בנכס. המחזיק בנכס הינו "אדם המחזיק בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר" הנתבע 3 צירף לתצהירו אסמכתאות למכביר מהם עולה כי החברה היא זו שהשתמשה והחזיקה בנכס ובין היתר צורפו תשלומים ששילמה החברה לאיגוד ערים לשרותי כבאות רחובות, לבזק ולחברת החשמל, לועד הבית בבנין, ולחברת הביטוח אשר ביטחה את בית העסק.התובעת לא טענה כלל כי הנתבעים הפעילו בעצמם את המכללה שפעלה במקום. גרסת הנתבעים בעניין זה לא נסתרה ועל כן יש לקבוע כי החברה היא זו שהפעילה את המכללה והחזיקה בנכס. השאלה הניצבת בפני הינה האם ידעה התובעת על חילופי המחזיקים.

ידיעה על חילופי מחזיק

10.רישום הנתבעים כמחזיקים נעשה על פי הסכם השכירות והודעת השומה מיום 25/7/01 (נספחים א' וב' לתצהיר התובעת). לטענת התובעת לאחר שנרשמו הנתבעים כמחזיקים הם לא הודיעו בכתב כנדרש על חילופי המחזיקים ולא ביקשו לרשום את החברה כמחזיקה ועל כן עליהם לשאת בתשלום החוב.

11.סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות קובעים כי על המחזיק בנכס מוטלת החובה להודיע בכתב על כל שינוי בהחזקה וכל עוד לא מסר הודעה כזו הוא יהיה חב בתשלום הארנונה:

325" : חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה."

326 הא:נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה".

הא

הוראות אלו נועדו להקל על הרשות המקומית את נטל גביית המס בלי שיהיה עליה לבדוק מעת לעת מיהו המחזיק בנכס (ראה בר"ם 1962/06 שלמה כהן נ. מנהלת הארנונה בעירית חיפה סעיף 5 להחלטת כב' השופטת נאור).

נישום אשר חפץ לפטור עצמו מתשלום הארנונה צריך למסור הודעה בכתב לעירייה ואם לא עשה כן זכותה להמשיך ולראות בו כמי שמחויב לשלם את הארנונה.