עיריית רחובות נ' טל ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 5/5/2003.

ביום 1/5/2007, 4 שנים לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין.

על פי הבקשה, טוען המבקש, כי נודע לו על פסק הדין רק ביום 12/4/2007.

למעשה, טוען המבקש לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

בהערת אגב לבקשה, טוען המבקש, כי למבקש אין כל ענין עם עירית רחובות ושאשתו של המבקש היא זו שהיתה בעלת העסק, בגינה חתום שיק נשוא הבקשה לביצוע.

לטענת המשיבה, היה על המבקש להגיש את הבקשה 30 יום ממועד פסק הדין, וזאת מכח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

כמו כן טוענת המשיבה, כי לכל היותר נודע למבקש על מועד פסק הדין ב- 07/2003 וזאת על פי מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

זאת ועוד, לטענת המשיבה, המשיבה אף נקטה בהליכי הוצאה לפועל שונים, לרבות עיקולי בנקים, עיקולי רכב והליכי מאסר.

משכך, ברור הוא, כי המבקש ידע על פסק הדין.

זאת ועוד, המשיבה הציגה מכתב (מש/1) מבא כוחו של המבקש, לפיו על פניו ידע המבקש על פסק הדין.

ביטול פסק דין שניתן במעמד אחד בהעדר הגנה

בתביעה שנתבע לא התגונן בה או בתביעה בסדר דין מקוצר – כשלא ביקש רשות להתגונן או שלא ניתנה לו רשות להתגונן וניתן פסק דין, רשאי רשם בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן לפי סעיף 86 לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי כאשר ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והתבקש ביטול ההחלטה על ידי בעל הדין שנגדו ניתנה תוך 30 יום מיום שהומצאה לו, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים (כגון הוצאות).

בתביעה בסדר דין מקוצר, קובעת תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי כאשר ניתן פסק דין ללא שנתבקשה רשות להתגונן על ידי הנתבע, או שהוחלט במעמד צד אחד לדחות את בקשתו להתגונן, והתבקש ביטול ההחלטה על ידי בעל הדין שנגדו ניתנה תוך 30 יום מיום שהומצא לו פסק הדין, רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין בהתאם להוראות תקנה 201 לתקנות.

קיימות שתי סיבות לביטול פסק הדין:

ביטול פסק הדין מחובת הצדק –

כאשר נמצא שפסק הדין פגום, כלומר: לא הומצאה כדין התביעה לנתבע או שהנתבע לא ידע על ההליך או על הדיון שאליו זומן.

ביטול פסק דין מתוך שיקול דעת של בית המשפט –

כאשר פסק הדין אינו פגום.