עיריית רהט הפרה חובתה לספק לקטינה נכה הסעת נכים מתאימה לבית הספר

רקע

1.         תובענה כספית בסך של 307,010 ש"ח (עפ"י כתב התביעה המתוקן) לחיוב הנתבעת בגין נזקי התובעת 1 (להלן:"התובעת") והוריה (התובעים 2-3), בשל הטענה כי הנתבעת לא מילאה חובתה עפ"י החוק לספק לתובעת הסעת נכים מתאימה לבית הספר בו היא לומדת.

            התובעת היא קטינה נכה, תלמידת בית ספר לחינוך מיוחד ברהט ותושבת העיר רהט, והנתבעת  - עיריית רהט, היא הרשות המקומית הממונה על פי דין, בין יתר תפקידיה, לניהול ענייני הסעות תלמידים נכים.

2.         ראשית ההליכים בתובענה הצהרתית וכספית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במסגרתה נתבקשה הצהרת בית המשפט, כי הנתבעת חייבת להסיע את התובעת לבית הספר ברכב הסעה המיועד ומותאם לנכים, בהתאם לדין, וכן לשלם לתובעת והוריה נזקיהם הנובעים מסירובה הנטען של הנתבעת לעשות כן.

3.         במסגרת תובענה זו הגישה התובעת בקשה למתן צו זמני שיורה לנתבעת לספק לתובעת את ההסעה הנדרשת כאמור לעיל, בקשה אשר נתקבלה בהחלטת כב' שופט בית המשפט המחוזי ברוך אזולאי, מיום 14.2.02.

4.         לאחר מתן הצו כאמור, הסכימו הצדדים כי כתב התביעה יתוקן לנוסחו הנוכחי, יושמט ממנו הסעד ההצהרתי, והתובענה תועבר לבית משפט השלום.

5.         לאחר העברת התובענה לבית משפט השלום, הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד חברת "הסעות רהט בע"מ", אשר הגישה כתב הגנה מטעמה.

6.         לישיבת ההוכחות שהתקיימה בפני ביום 19.2.08 לא התייצב צד ג' או מי מטעמו, ולאחר קיום הדיון בהעדר צד ג', הוגשה בקשה מטעמו לביטול הדיון ולקיום דיון נוסף, הפעם בנוכחותו, לשם מיצוי זכותו לחקירת העדים בחקירה נגדית.

            לבקשה נתבקשה תגובת יתר בעלי הדין, אך נתקבלה רק עמדת התובעים מיום 10.3.08, לפיה מאחר ולשיטתם אין כל תימוכין לטענות הנתבעת כנגד צד ג', הרי שאין טעם בחקירת העדים ע"י הצד השלישי.

            לאחר קבלת תגובה זו, ומשלא נתקבלה כל עמדה מטעם הנתבעת (היא שולחת ההודעה לצד ג'), גם לאחר החלטה נוספת מיום 12.3.08 ולפיה התבקש ב"כ הנתבעת בשנית, בין היתר על רקע תגובת התובעים, להמציא תגובתו,  התריתי בנתבעת בהחלטה נוספת מיום 30.4.08 כי בהעדר תגובה יובן כי הנתבעת מסכימה להודעת התובעת מיום 10.3.08, ובהתאם - תידחה הודעת צד ג' שהגישה.

            גם החלטה והתראה זו נותרה מיותמת, ולפיכך, ביום 22.5.08 ובהמשך להחלטות לעיל, נדחתה ההודעה לצד ג'.

תמצית טענות התובעים

7.         תמצית טענות התובעים היא, כי עד לתאריך 15.3.01 נהגה הנתבעת להסיע את התובעת לביה"ס ברכב הסעה שאינו מיועד לילדים נכים ואשר אינו עונה על דרישות החוק בעניין זה, לרבות ללא מלווה כנדרש. בכך, סיכנה הנתבעת את חיי התובעת ולפיכך, לאחר שכל פניות התובעים אל הנתבעת לתיקון המצב נפלו על אוזניים ערלות, נאלץ התובע 2, אביה של התובעת, להסיעה וללוותה בכוחות עצמו, דבר שהסב לו נזקים והוצאות רבים.

8.         במעשיה ובמחדליה הפרה אף הנתבעת משך שנים את צו בית המשפט, שניתן כאמור עוד ביום 14.2.02, המורה לה לספק לתובעת הסעה מתאימה.

9.         התובע 2 נאלץ להיעדר רבות ממקום עבודתו, בשל הצורך בהסעת בתו - התובעת 1 ונגרמו לו בשל כך הפסדי שכר כבדים, לרבות אבדן זכויותיו הסוציאליות, נזקים המוערכים על ידו בסך של 75,600 ש"ח.

כן, נאלץ התובע 2 לרכוש רכב המתאים לצרכיה של התובעת, בעלות של 152,551 ש"ח, ולערוך בו התאמות בעלות נוספת של 48,859 ש"ח, על מנת שיוכל להסיעה בהתאם לחוק ובאורח בטיחותי.

עוד טוענים התובעים לנזקים נוספים בגין עלות אחזקת הרכב, בשיעור של 20,000 ש"ח, ובגין הוצאות נסיעה בשיעור של 10,000 ש"ח, וכן לפיצוי בגין עגמת נפש ונזקים עתידיים, אותם הותירו לשיקול דעת בית המשפט.

תמצית טענות הנתבעת

10.       הנתבעת טוענת בתמצית כי היא עשתה ועדיין עושה כל אשר לאל ידה, על מנת לספק לכל ילדי העיר והתובעת בינהם, את התנאים הדרושים להם על מנת שיפקדו את מוסדות החינוך בהם הם מתחנכים.