עיריית ראש העין נ' חלה ואח'

החלטה

בפני בקשה למחיקת כותרת ו/או למתן רשות להגן.

העובדות בקצרה:

המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשים ואח' לסילוק ידם מהמקרקעין הידועים כגוש 4272 חלקה 138 בשטח כולל של 2,845 מטרים.

המשיבה נסמכת בתביעתה על כך שנכון למועד הגשת התביעה היא אוחזת בידה נסח טאבו עדכני ובו היא רשומה כבעלים של המקרקעין.

עוד יצוין כי המשיבה מפנה לכך שזכויותיה בנכס, כפי שהן מופיעות בנסח הטאבו, הינן תולדה של הליך הפקעה כדין שבוצע בתחילת שנות ה80 של המאה הקודמת. לטענת המשיבה, משהופקעה זכות הבעלות, הופקעו גם כל הזכויות הפחותות ממנה. עוד נטען על ידי המשיבה כי טענות המבקשים כנגד חוקיות ההפקעה- מקומן להתברר בביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים.

המבקשים מנגד טוענים כי הינם בעלי זכות במקרקעין מכוח היותם יורשים של המנוחים שלמה ושלום חלה ז"ל שהיו בעלי זכויות במקרקעין עובר להפקעתם על ידי המשיבה מכוח הסכם מול הסוכנות היהודית ו/או עמידר.

כמו כן, טוענים המבקשים כי ההפקעה לא בוצעה כדין ולמעשה איננה בתוקף וכי יש להתייחס לזכויותיהם בנכס כעדיפות על פני זכויות המשיבה בנכס, שקמו מכוח ההפקעה.

המבקשים טוענים כי מאז ההפקעה חלפה תקופה ארוכה בת עשרות שנים שבהן המשיבה לא מימשה בפועל, לא את החזקה במקרקעין ולא את המטרה הציבורית אשר שימשה בסיס להפקעתם. ולא זו בלבד, אלא גם בהתנהגותה ע"י עצם מסירת החזקה במקרקעין, באמצעות מסירת המפתחות של המבנה הבריטי הישן המצוי על המקרקעין, לידי המבקשים, הוכיחה כי זנחה את מטרת ההפקעה. בנסיבות אלה ההפקעה, אם בכלל נעשתה כדין, מתבטלת והמבקשים זכאים שתושבנה להן כל זכויותיהן במקרקעין.

ר' בהקשר זה בג"צ 2390/96, קורסיק - מד"י, פס"ד נה', 2, 625, בו נפסק:

"הדין החל במקום שרשות מיצתה מטרה ציבורית שלשמה הופקעה קרקע פלונית, דין דומה לו יחול גם על מקרה שבו לא מימשה הרשות את מעשה ההפקעה זמן רב יתר על המידה. אכן, רשות, שהפקיעה קרקע למטרה פלונית, ושנים ארוכות אין היא עושה שימוש בקרקע למטרה שלשמה הופקעה הקרקע, בעצם מחדלה זה מלמדת היא על עצמה כי אין היא זקוקה לקרקע שהופקעה: לא בזמן שהופקעה ולא למטרה שהופקעה למענה. אותו צורך ציבורי שבעטיו נלקח הקניין מן היחיד והועבר לשימוש הכלל הוכח בעליל כי אין הוא עז דיו וממילא כי אין הוא מצדיק נטילה כפויה של הקרקע. אם אמרנו כי מבחן המידתיות חל על ביצועה של הפקעה, השתהות בביצוע ההפקעה במשך תקופה ארוכה מעוררת ספק אם אמנם היתה ההפקעה אמצעי מידתי בנסיבות העניין. מכאן נדרשת כמו מאליה הלכה שנתקבלה, ולפיה, השתהות בלתי סבירה מטעם הרשות במימוש מטרת ההפקעה מקנה זכות לפרט לדרוש את ביטולה של ההפקעה".

לסיכום, המבקשים מבססים טענתם זו על השתהות המשיבה, קרי - על הזמן הרב שחלף מאז מועד ההפקעה ועד עצם היום הזה שבו לא נעשה כל שימוש לצרכי הציבור במקרקעין שהופקעו וכן הם תומכים עמדתם גם בהצהרתה של המשיבה בכתב הגנה שהוגש בת.א 6644/04 , להלן:"(התיק האחר"), בו כתבה המשיבה בזו הלשון:

"העירייה בוחנת מחדש את סוגיית הפקעת המקרקעין נשוא כתב התביעה ובכוונתה לשקול בחיוב, בהתאם להוראות הדין, את אפשרות ביטול הפקעת חלק מהחלקה שבנדון, החלק בו נמצא המבנה הבריטי, זאת על פי מפת חלוקה כפי שייקבע על ידי מהנדס העיר".

יוצא אפוא שלמעלה מ20 שנה לאחר ביצוע ההפקעה, שוקלת המשיבה לחזור בה מאותה הפקעה.

הדברים מקבלים ביטוי כתוב מטעם העירייה בהליך שיפוטי שעניינו תביעת המבקשים כאן נגד פולש אלים למקרקעין (אשר טען להגנתו בהליך שם כנגד זכותם של המבקשים כאן במקרקעין).

לשון אחר, העירייה/המשיבה הצהירה לביהמ"ש כי היא שוקלת לבטל את ההפקעה וממילא לוותר על זכותה בחלק מהמקרקעין (החלק עליו מצוי המבנה הבריטי הישן). הכל, מתוך ראיית זכויות המבקשים כאן במקרקעין.

למרבה הצער, המשיבה לא טרחה לציין דבר עמדתה זו בכתב התביעה שהרי מן ההגינות היה לציין זאת וכן לא טרחה להציג כל מסמך או החלטה של המשיבה בעניין החלטתה בקשר עם ביטול ההפקעה והותירה את מצב הזכויות במקרקעין למעשה באופן בלתי בהיר, כשהצהרתה בכתב הגנתה דלעיל מלמדת אותנו שזכות הבעלות שלה במקרקעין איננה שלמה למעשה ככל שהיא נוגעת בזכויותיהם של המבקשים במקרקעין, והכל כאמור לכאורה, כפי העולה בשלב מקדמי זה של ההליך.

בהקשר זה יצוין גם כי ב"כ העירייה בחר שלא לחקור את המצהיר מטעם המבקשים ומכאן שהתצהיר מתקבל-ככתבו וכלשונו.