עיריית פתח תקווה נ' שרייר

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שהגיש המבקש ביום 6.3.11.

עיון בתיק מלמד, כי המבקש הגיש לתיק בית המשפט עשרות בקשות שונות בעניין בקשתו לביטול פסק דין, תוך שמידי פעם הוא אף משנה את גרסאותיו. עסקינן בתיק שעניינו חוב ארנונה של המבקש למשיבה, עבור נכס הנמצא בבעלותו של המבקש בגין התקופה עד ליום 19.6.97.

עיון בתיק מלמד, כי המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן אשר זו נקבעה לדיון. לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו, ניתן כנגדו פסק דין בהעדר התייצבותו ביום 5.1.1998.

בבקשתו לביטול פסק הדין, הצהיר המבקש וחזר והצהיר מספר פעמים, כי לא קיבל כל כתב תביעה לידיו ו/או הזמנה לדיון ו/או פסק דין, וכי אינו יודע דבר על התיק.

ביחד עם הבקשה לביטול פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ובכלל זה צו ההבאה שהוצא נגדו. בשים לב לסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, לטענות המבקש מחד ולמסמכים שצורפו לתיק בית המשפט על ידי המבקש, הוראתי כי ההליכי ההוצאה לפועל יעוכבו בכפוף להפקדה סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט. סכום זה לא הופקד עד עתה, למרות שניתנו למבקש מספר ארכות לעשות כן.

בבקשותיו השונות, חוזר המבקש ומבקש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו על אתר וזאת מבלי לקיים כל דיון.

בנסיבות תיק זה, אין מקום לבטל את פסק הדין מבלי לקיים דיון במעמד שני הצדדים, דיון שממנו מנסה המבקש להתחמק פעמים רבות.

ביום 9.5.11 קבעתי את התיק לדיון בפני להיום לשעה 10:40. במקביל ובשים לב לכל החומר שקיים בתיק בית המשפט, הוצע למבקש להידבר עם ב"כ המשיבה, במטרה לבחון אפשרויות לישוב הסכסוך. הדברים נוסחו כך, מאחר ובתיק בית המשפט לא מצויים פרטי קשר של המבקש למעט כתובתו. ולפיכך, מהטעם הזה ואך ורק מהטעם הזה, נתבקש הוא ליצור קשר עם ב"כ המשיבה ולא ההפך.

בין לבין, הגיש המבקש בקשות שונות, לרבות בקשה למחוק את הגדרת התיק כתא"ק, בקשה לוידו המצאת כלל המסמכים, בקשה למתן צווים למשיבה לגילוי מסמכים ושאלונים ועוד. בכל הבקשות נקבע כי העניין יבחן במסגרת הדיון שקבוע לתיק.

ביום 5.7.11 הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד דיון, בנימוק שעליו לטפל בענייו האישיים ולהודיע. בקשתו של המבקש נדחתה על ידי בהעדר כל נימוק ענייני המצדיק דחיית מועד הדיון, וזאת אף בשים לב למועד שבו נקבע הדיון וכן לכך שהבקשה לא הוגשה בהתאם לנהלי כבוד נשיאת המשפט העליון. למרות מספר בקשות הבהרה של המבקש, לא מצאתי מקום לדחות את מועד הדיון וזאת בין היתר בהעדר כל נימוק ענייני.

לאחר שהמבקש ראה שאין בכוונתי לדחות את מועד הדיון, הוגשה על ידו ביום 31.7.11 בקשה לפסילתי. לאחר עיון בבקשה, דחיתי את הבקשה ואף קבעתי כי הדיון הקבוע בתיק יתקיים במועדו. ביום 18.8.11, הגיש המבקש בקשה לביטול מועד הדיון, בטענה כי הוא מגיש ערעור על החלטתי בבקשה לפסילה.

ביום 25.8.11, דחיתי את בקשתו של המבקש לדחיית מועד הדיון וזאת בהסתמך על תקנה 471ג'(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984. עוד קבעתי כי הצדדים התייצבו לדיון, וכי אי התייצבות לדיון כמוה כאי התייצבות למשפט.

ביום 4.9.11, הגיש המבקש בקשה לעיכוב הדיון, שכן ברצונו להגיש ערעור נוסף על החלטתי מיום 25.8.11 לבית המשפט המחוזי. בהחלטה מיום 4.9.11 קבעתי, כי אין מקום לעכב את בירור ההליך שבפני. עוד קבעתי, שבהעדר כל החלטה אחרת הדיון בפני יתקיים במועדו וכי אי התייצבות לדיון כמוה כאי התייצבות למשפט.

מפי ב"כ המשיבה אני למד, כי בהחלטה מיום 4.9.11 שנתנה על ידי כב' נשיאת בית המשפט העליון, בתיק ערעור אזרחי 6093/11, נקבע כי אין מקום להורות על הפסקת המשפט בעניינו של המערער (המבקש) עד למתן החלטה בערעור.

למרות כלל החלטות בית המשפט המפורשות אשר קובעות במפורש, כי אי התייצבות לדיון דהיום כמוה כאי התייצבות למשפט, לרבות החלטת בית המשפט העליון, כי אין מקום להפסיק את המשפט בעניינו של המבקש, החליט המבקש שלא להתייצב היום לדיון בעניינו.

בנסיבות אלה, ועל פי התקנות והפסיקה, יש מקום לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין בהעדר התייצבות ואף לחייבו בהוצאות משמעותיות בגין התנהלותו זו, הן לטובת אוצר המדינה והן לטובת המשיבה. התנהלות זו בלשון המעטה, הינה זלזול בוטא בהחלטות בית המשפט ובזמנו היקר כמו גם בזמנו של ב"כ המשיבה.

יחד עם זאת, בשים לב לעמדת ב"כ המשיבה, אשר אף הביע את נכונותו לבחון את האפשרויות להגיע עם המבקש להסכמות לישוב הסכסוך וזאת בין היתר בשים לב למצבו של המבקש, הנני מוצא לפנים משורת הדין, לקבוע דיון נוסף בין הצדדים, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות ב"כ המשיבה בגין הדיון דהיום, בסך של 2,500 ₪ בתוך 60 יום מהיום.

יובהר, כי תנאי לקיום הדיון, הינו תשלום ההוצאות לידי ב"כ המשיבה והצגת אסמכתא על תשלום זה.

מובהר, כי ככל ולא ישולמו ההוצאות כאמור, תדחה לגופה בקשת המבקש לביטול פסק הדין.