עיריית פתח תקווה נ' חגי ואח'

החלטה

1.ערעור זה עניינו חבות הכונס שהתמנה בתיק ההוצל"פ לשלם את חובות הארנונה על נכס כתנאי לקבלת אישור רישום לטאבו.

במקרה זה, המובחן ממקרים אחרים בפסיקה שדנו בשאלה זו, אין הכונס מונה בתיק מימוש משכנתא ואין לזכותו שעבוד. המינוי בתיק ההוצל"פ נשוא הבר"ע נעשה בתיק ביצוע פסק דין. השאלה שעומדת לפתחו של בימ"ש היא, האם גם במקרה דנן יש לקבוע כי אין זכות המערערת גוברת, וכי עליה להצטרף לכלל הנושים בעת חלוקת תמורת הנכס.

2.כאמור, הכונס התמנה לצורך מכירת דירת החייבים, לאחר שאושר המכר פנה הכונס לעיריית פ"ת לקבל אישור לצורך ביצוע העברת הזכויות בנכס לידי הקונה. הכונס טען כי כלל לא תפס חזקה בנכס, מאחר והנכס הועבר ישירות מהחייבים לקונה. העירייה סרבה לתת את האישור עד אשר יוסדר חוב ארנונה והיטל מדרכה בשיעור של כ- 65,000 ₪. החייבים החזיקו בנכס משנת 91 ועד 5/09 וצברו חובות בסכום זה, החוב נמצא בטיפול משפטי. רה"ל הורה בהחלטתו מיום 8.9.09 לעיריית פ"ת, למסור לכונס את האישור לרשם המקרקעין וזאת על מנת לא לפגוע ברוכש הנכס. רה"ל נימק החלטתו כי ממילא מדובר במחלוקת כספית היכולה לבוא על פתרונה ללא שהרוכש יהא בן ערובה עד להכרעה בעניין. החלטה זו של הרשם היא נשוא הערעור.

3.יש לזכור כאמור, כי בענייננו לא נרשם שעבוד לטובת הכונס ו/או הבנק הזוכה (נספח 2 לבר"ע). הכונס במכירת הנכס "בא בנעלי" החייבים לצורך מכירת הנכס. אינני רואה כל עיגון בדין להעדיף את "קופת הכינוס" על פני החייבים בכל הקשור לפירעון חוב הארנונה. חוב זה מטבעו רובץ על הנכס ולא על החייב. בשעה שקיימת משכנתא לטובת הזוכה שמונה לכונס, מתעוררת השאלה כפי שהתעוררה רבות בפסיקה איזה שעבוד גובר. בעניינו, אין מחלוקת עובדתית כי אין לכונס כל שעבוד, ומינויו כאמור הינו לממש פס"ד בלבד.

4.המסגרת הדיונית על פי סעיף 324 לפקודת העיריות, מאפשרת לעכב רישום העברת זכויות בנכס כל עוד לא הומצא אישור על היעדר חובות. "מכשיר גבייה" ייחודי זה שהעניק המחוקק לעיריות, לא זו בלבד שמאפשרת להן להתגבר על בעיית התיישנות פרוצדוראלית (ראה לעניין זה עתמ (ת"א) 1066/03, פס"ד של כב' השופט נ. ישעיה מיום 23.2.04), אלא אף מאפשרת להן מעקב צמוד אחר מכירת הנכס וגביית החוב בכל עת של מכירת הנכס.

בפקודת המיסים (גבייה), ניתנה עדיפות לחובות מס שונים שנקבעו בפקודה על פני חובות אחרים, וכך בענייננו סעיף 11 א' לפקודת המיסים (גבייה), קובע כי מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על המקרקעין. הכרזה זו משנת 2000, על פיה השעבוד יהא "ראשון" תוקנה, והחל מיום 1.4.01 שונתה ההכרזה ונקבע כי מס הארנונה יהא שעבוד בלבד ולא שעבוד "ראשון".

כך או כך, כאמור גוברת זכות העירייה לגבות את הארנונה כמס שנהנה ממעמד של שעבוד על זכות העקול שיש לכונס במסגרת בקשה לביצוע פסק דין. ולפיכך, גם לגבי תקופת עבר וטרם הכינוס, ועל אף שלכונס לא היתה חזקה בנכס, יש לפרוע את החוב מכח השעבוד עפ"י סעיף 324 לפקודת העיריות כתנאי להוצאת האישור לצורך העברת הזכויות אצל רשם המקרקעין.

5.לטעמי, מצב זה הוא המצב הטבעי בכל מקרה גם במקרה של כינוס בתיק משכנתא. חוב המס בשונה מחוב אחר, הינו חוב שרובץ כאמור על הנכס עצמו ומקורו בנכס עצמו, חוב זה ימשיך להיות קיים כל עוד הנכס קיים ולא משנה מי בעליו. יש לייחד חוב זה מנושים אחרים המתחלקים בתמורה המתקבלת ממכירת הנכס. ללא תשלום החוב הרובץ על הנכס, לטעמי אין מקום להתחיל בחלוקת "הפירות" שצמחו ממכירת הנכס.

6.ואולם, כאמור בענייננו המצב פחות סבוך ואין "התנגשות" בין שעבודים שונים, ועל כן על הכונס לפרוע את החוב כמי שבא בנעלי החייב, לצורך קבלת אישור לטאבו.

אני מקבלת איפוא את הערעור, המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך של 3,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו ותשלח לבאי כח הצדים עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י"ב שבט תש"ע, 27 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: