עיריית נתניה נ' מ.נעלי כנעאן בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת רשות להתגונן (מתוקנת) בפני תביעה כספית (מתוקנת) על סך 16,766 ש"ח שהוגשה נגד הנתבעת, מ. נעלי כנעאן בע"מ, ומנהלה, הנתבע, מר מאזן כנעאן.

בכתב התביעה המתוקן מייחסת התובעת, עירית נתניה, לנתבעת, החזקת נכס בשטח 157 מ"ר, ואי-תשלום ארנונה בגינו בשנת 2004 ומים בשנת 2003. התביעה נגד הנתבע מבוססת על סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקירה להשגת יעדי תקציב) תשנ"ג-1992.

2.העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן שהנתבע הוא אכן מנהל הנתבעת ובעל מניותיה, ושהנתבעת אכן החזיקה בנכס אחר בנתניה, בו ניהלה עסק של ייצור, שיווק, יבוא ויצוא של מוצרי הנעלה והלבשה. הנכס בו החזיקה הנתבעת לכל הדעות היה בשטח כולל של 650 מ"ר (מתוכם 234 מ"ר חצר), והיא שילמה את הארנונה בגינו עד שנת 2003, וכן את המים עד ליום 19/6/03 שאז עזבה את הנכס.

עוד מוסכם כי הנכס בשטח 157 מ"ר (נשוא התביעה) צמוד לנכס הנזכר והמוסכם, וכי בהליך קודם בו נתבעה הנתבעת לתשלום ארנונה (ת.א. 5401/04) ניתן פסק דין, שהפך בינתיים לחלוט, לפיו אכן החזיקה הנתבעת באותו נכס, בשנים 2001-2003.

3.המחלוקת, איפוא, היא בשאלה אם אותו פסק דין נזכר מונע מהמבקשת להעלות עתה את טענתה בדבר אי החזקה, וכן בשאלת חבות הנתבע (שלא נתבע באותו הליך בו ניתן פסק הדין הנזכר).

4.השאלה הראשונה: פסק-הדין החלוט מייחס לנתבעת החזקה בנכס עד לסוף שנת 2003. אילו היה הנתבעת מעלה בפני טענה בדבר עזיבתה את הנכס, כי אז היה מקום לאפשר לה להתגונן בטענה זו. אלא, משהיא דבקה בטענתה כי מעולם לא החזיקה בנכס, עסקינן בטענה העומדת בסתירה מוחלטת לפסק-דין שהכריע כבר בפלוגתא זו נגד הנתבעת.

לא אוכל לקבל את טענת הנתבעת, כי פסק הדין לא קבע ממצא פוזיטיבי, רק מהטעם שהנתבעת לא הביאה אז ראיות שיכולה היתה להביא. ההכרעה היתה פוזיטיבית, שכן התבססה על ראיות שהביאה התובעת באותו הליך, אף אם נשענה גם על חזקות הנוגעות לאי-המצאת ראיות שצד יכול היה להמציא. מכאן, כי לא ניתן לאפשר לה להתגונן בטענה זו.

5.השאלה השניה: כאן העניין מורכב יותר. עילת התביעה נגד הנתבע, כאמור, היא סעיף 8 לחוק ההסדרים, אך עצם חבותו נגזרת, בבסיסה, מחבות הנתבעת, ועל כן שאלת הרשות להתגונן לנתבע נחלקת לשתי שאלות משנה: ראשית, האם הוא כבול בהשתק-הפלוגתא שהנתבעת כבולה בו, ושנית, בין אם הוא כבול ובין אם לאו, האם עומדת לו טענת הגנה עצמאית המתייחסת לסעיף 8 לחוק ההסדרים.

לעניין השתק הפלוגתא, יתכן כי ניתן היה לקבוע, כי פסק-הדין מחייב אף את הנתבע, מכוח היותו מנהל הנתבעת ובעל מניותיה, על פי עקרון חלות מעשה בית דין אף על חליפו של בעל דין, או צד קרוב אחר (עקרון ה"privity"). עם זאת, התובעת לא טענה דבר בעניין זה, אף לאחר שהנתבע העלה את טענותיו בעניין בסיכומים שהגיש. איני רואה מקום, בנסיבות אלה, לשים את בית המשפט במקומה.

לעניין סעיף 8 לחוק ההסדרים, טענת התובעת היא כי הנתבע לא טען שהתנאים שנקבעו בסעיף 8 לצורך חיוב בעלי-מניות אינם מתקיימים; הנתבע טוען מנגד, כי סעיף 8 כולל חלופות שונות, ובהעדר פירוט בכתב התביעה, לא יכול היה להידרש לתנאים ספציפיים בבקשת הרשות להתגונן. בין שתי שיטות אלה, נראית לי יותר עמדת הנתבע. על מנת לחייב בעל מניות בחוב ארנונה יש לבסס קיומם של מספר תנאים פוזיטיביים, הכוללים, למשל, נטילת נכסי החברה על ידי בעל המניות; תנאים כאלה יש לטעון במפורש, ויש אף לבססם. כתב התביעה המתוקן אינו מייחס דבר וחצי דבר לנתבע, אלא מסתפק באזכור סעיף 8 לחוק ההסדרים בלבד. הנתבע לא נחקר בעניין זה, והגם שצודקת ב"כ התובעת המלומדת, כי אין באי-חקירה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרא, איני סבור שעל הנתבע רובץ נטל כלשהו לבנות עבור התובעת את עילת התביעה שלה-עצמה, ואז לסתור את המבנה שבנה.

6.לאור כל האמור, יש להיעתר לבקשה ככל שהוגשה על ידי הנתבע, בכל ראשיה.

7.בשולי הדברים אעיר, כי לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת אודות שינוי חזית של התובעת, כשבכתב התביעה נכתב שהארנונה היא עבור כל שנת 2004, ואילו בסיכומים גודרה התקופה עד תחילת חודש יוני של אותה שנה. אין כאן שינוי חזית, וברי כי בנסיבות, החוב הנתבע עבור 5 או 6 חודשים זהה לחוב הנתבע עבור שנה שלמה, כאשר אין מחלוקת באשר למועד החלפת המחזיק.

8.התוצאה היא, שאני דוחה את בקשת הרשות להתגונן של הנתבעת, ונותן נגדה פסק-דין, ומקבל את בקשת הרשות להתגונן של הנתבע, באופן שתצהירו ישמש כתב הגנה. נוכח הייצוג המשותף ל-2 הנתבעים, אין צו להוצאות.

9.לאור סכום התביעה, יידון התיק בסדר דין מהיר. התובעת תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 30 יום, עם העתק ישירות לב"כ הנתבע. הנתבע יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי התובעת, עם העתק ישירות לתובעת. תצהירי עדות ראשית יוגשו, בו-זמנית, בתוך 30 יום מהגשת מסמכי הנתבע.

המזכירות תקבע את התיק לישיבה מקדמית בהתאם.

ניתנה היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: