עיריית נתניה נ' א.א. מגדלי השרון 2001 בע"מ ואח'

הכרעת דין

מבוא ורקע עובדתי

כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים 1-7 בתיק עמ"ק 4806/08 בית משפט לעניינים מקומיים נתניה, מייחס לנאשמים ביצוע עבודות בניה ושימוש בהם במקרקעין הידועים כגוש 8252 חלקה 110 ברחוב פייר קניג 9 נתניה (להלן: המקרקעין) עבודות ושימוש הטעונים היתר, וזאת ללא היתר, או בסטייה מתנאי היתר ובניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין.

עפ"י הנטען בכתב האישום, נאשמות 1, 4 ו-6 הינן חברות פרטיות אשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היו רשומות כבעלים של המקרקעין נשוא הדיון. בהמשך לכך נטען כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימשו נאשמים 2 ו-3 כמנהלים פעילים של נאשמת 1, נאשם 5 שימש כמנהלה הפעיל של נאשמת 4, ונאשם 7 שימש כמנהלה הפעיל של נאשמת 6.

עוד נטען בכתב האישום כי בין שנת 2007 לשנת 2008, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ביצעו נאשמות 1, 4, ו- 6 עבודות טעונות היתר במקרקעין נשוא הדיון וזאת ללא היתר כדין, כפי שתוארו באופן הבא: "בקומה ראשונה א), במקום מחסנים, 2 יחידות דיור בשטח כולל של כ- 263 מ"ר, כמסומן בתרשים המצורף".

בנסיבות אלה הואשמו הנאשמים בביצוע עבירות לפי סעיפים 145, 203(א), 204, 205, 208, 221 ו- 253 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), וכן לפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז - 1967.

בישיבת יום 27.6.10, במענה לכתב האישום הודו הנאשמים בעובדות המפורטות בסעיפים 1-3 לכתב האישום בדבר מקום ביצוע עבודות הבניה נשוא הדיון, מועד ביצוע עבודות בניה אלו בין השנים 2007 לשנת 2008 וכן בפירוט הקשרים שבין נאשמות 1, 4 ו-6 לנאשמים 2, 3, 5 ו-7 כמפורט בכתב האישום. עם זאת הנאשמים כפרו בטענה כי הבניה והשימוש בה נעשו שלא בהתאם להיתר, שכן עפ"י גירסתם, במועד ביצוע עבודות הבניה נשוא כתב האישום היו בידם היתרי בניה בתוקף לביצוע עבודות הבניה נשוא כתב האישום. כמו כן טענו הנאשמים כי נאשמים 4 ו-5 הם הבעלים בפועל של הבניין שנבנה על המקרקעין נשוא כתב האישום.

בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 12.4.11 הגישה המאשימה בהסכמת ב"כ הנאשמים, מוצגים מטעמה ובכך הסתיימה פרשת התביעה.

להלן פירוט המוצגים שהוגשו ע"י המאשימה בהסכמת ב"כ הנאשמים:

ת/1 היתר בניה מספר 90281 מיום 25.11.04 לביצוע עבודות פיתוח לפני בניה הכוללות חפירה, דיפון, גידור והריסת מבנים.

ת/2 היתר בניה מספר 10085 מיום 23.3.05 להקמת בית מגורים משותף בן 8 קומות ע.ע 23 יחידות דיור.

ת/3 תוכנית נת/615 להגדלת זכויות הבניה במגרש, תוספת קומות מ- 8 קומות ע.ע. ל-15 קומות ע.ע. + גג, והגדלת יחידות דיור מ- 25 ל- 40 יחידות דיור.

ת/4 היתר בניה מספר 11042 מיום 9.3.06 לתוספת 6 קומות ו- 17 יחידות דיור, סה"כ 14 קומות ע.ע. ו- 40 יחידות דיור.

ת/5 היתר בניה מספר 11112 מיום 31.5.06 לשינויים ותוספת קומה 15, ללא שינוי מספר יחידות דיור, לרבות ביטול 2 יחידות דיור בקומה א' וחלוקת הקומה לשטח שרות (מחסנים).

ת/6 תוכנית מאושרת מספר 20060118 להיתר מספר 1112.

ת/7 דו"ח ביקורת מפקח על הבניה מספר 2008360 מיום 31.7.08 בצירוף תשריט, תמונות, עדות נאשם 5 יוסף סאסי, והתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

מטעם הנאשמים העיד נאשם 7.

עפ"י טענת המאשימה, כל עובדות כתב האישום הוכחו באמצעות מוצגי התביעה ת/1 – ת/7 שהוגשו בהסכמת ב"כ הנאשמים, מהם עולה בבירור שהנאשמים ביצעו את עבודות הבניה נשוא כתב האישום והשימוש בהם הטעונים היתר, תוך סטייה מהיתר וללא היתר כדין. לגירסת המאשימה, עצם העובדה שהנאשמים הגישו בקשה לקבלת היתר הבניה ת/5 מיום 31.5.06, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, יצרה מצג כלפי הוועדה לפיו הם אינם מתכוונים לממש את ההיתר הקודם ת/4 מיום 9.3.06. בנסיבות אלה טוענת המאשימה יש לראות בהיתר ת/4 כבטל ובהתנהגות הנאשמים שבחרו לבצע את עבודות הבניה ללא היתר כדין כחסרת תום לב.

מנגד דוחים הנאשמים את טענותיה של המאשימה. לטענתם, עבודות הבניה והשימוש בהם נשוא כתב האישום מתיישבים עם תנאי היתרי הבניה ת/4 ו- ת/5, אשר לגירסתם היו בתוקף במועדים הרלוונטיים לכתב האישום מאחר וטרם חלפו שלוש שנים ממועד הינתנם.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, עיינתי במוצגים ובאסמכתאות שהוגשו לבית המשפט ובחנתי את עדותו של נאשם 7 שנשמעה לפני – אני סבורה שיש להעדיף את גירסת התביעה שנתמכה בראיות ממשיות שהובאו לשם ביסוסה, על פני גירסתם של הנאשמים שמצאה ביטויה במסגרת עדותו של נאשם 7. יחד עם זאת אציין כי דינם של הנאשמים לא יוכרע לשבט או לחסד על סמך אמינות נאשם 7, הואיל וכפי שעולה מעדותו של נאשם 7 רוב העובדות המהותיות אינן שנויות במחלוקת.