עיריית נתניה נ' סרוסי ואח'

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו הריסה שיפוטי שניתן כנגד המבקשים ביום 2.5.10 בתיק עמק 6383/09 (להלן: "צו ההריסה") ולהמשך עכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי שניתן כנגד המבקשים אשר ביצועו עוכב בב"ש 1007/06 (להלן: "הצו המנהלי"). שני הצווים דלעיל יכונו להלן: "הצווים".

הצווים חלים על עבודות בניה שבוצעו על ידי המבקשים – הקמת מבנה בלוקים בשטח של כ-48 מ"ר בחצר ביתם – בין השנים 2005-2006.

המבקשים הגישו מעת לעת בקשות להארכת המועד לביצוע הצווים ובהסמכת המשיבה הוארכו המועדים כאמור עד ליום 27.6.13.

2.בבקשה שבפני (להלן: "הבקשה") עותרים המבקשים בבקשה נוספת להארכת המועד כאמור, לשנים עשר חודשים נוספים, בטענה כי הם נמצאים בשלבים האחרונים להוצאתו של היתר בניה שיש בו להכשיר את עבודות הבניה נשוא הצווים. לבקשה צורף תצהיר המבקשת ומכתב של האדריכלית הגברת לופטנר סווטלנה שם נאמר כי: הבקשה להיתר אושרה על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה ומצויה בשלבים מתקדמי, התקבל אישור הג"א והמבקשים ממתינים לקבלתו של אישור מנהל מקרקעי ישראל.

3.בתגובת המשיבה הובא פרוט של הליכי הרישוי שננקטו עד היום אשר כללו את הגשתן של בקשה לאישורה של תב"ע נקודתית ובקשה להיתר בניה.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה.

כענין שבעובדה נטען כי:

על פי מידע שהתקבל ממחלקות התכנון והרישוי אצל המשיבה ביום 3.6.12 אושרה התוכנית בתנאים לרבות תיקון התוכנית על פי הנחיות הרישוי, וקבלת אישוריהם של אגף תשתית, פיקוד העורף, חברת חשמל ובזק, וקבלת חוות דעת של יועץ תרמי. רק ביום 18.4.13 נלקחה התוכנית על ידי המתכנן וביום 20.5.13 הגישו המבקשים בקשה להארכת תוקפה של החלטת הועדה דלעיל.

בדיקה של הפיקוח על הבניה מיוני 2013 העלתה כי התוכנית מתאימה למציאות אך הגדר המסומנת להריסה טרם נהרסה והממ"ד טרם נבנה.

כעניין שבדין נטען כי קבלתו של היתר בניה המכשיר את הבניה אינה בהישג יד, כי חרף אורכות ממושכות שקיבלו המבקשים להכשרת הבניה לא פעלו נמרצות להשגתה של אותה תכלית ובמשך עשרה חודשים שקטו על השמרים ולא מלאו את הנחיות הועדה, ובנסיבות אלה אין מקום להארכת מועד כניסתם לתוקף של הצווים פעם נוספת.

5.הבקשה והתגובה מעלים מספר עניינים שבעובדה הנוגעים לפרטי הרישוי הטעונים ברור עובדתי נוסף.

בשים לב לתקופה הארוכה מאז ניתנו הצווים, להליכי הרישוי שהתקדמו לאורך אותה תקופה, לשלב הרישוי המתקדם אליו הגיע הליך הרישוי, לציפיה שהיה באלה ליצור אצל המבקשים ולירידת משקלו של האינטרס הציבורי בהסרה מהירה של פרות העבירה כתוצאה מכך, סברתי שיש מקום, חרף התנגדות המשיבה, להאריך את מועד כניסתם לתוקף של הצווים פעם נוספת.

יחד עם זאת לאור הנטען בתגובת המשיבה לא ייעשה כן למלוא התקופה שהתבקשה, ואם יהא צורך בבקשה נוספת, על המבקשים להבין כי בית המשפט יבחן בדקדקנות את מידת המשך מחויבותם להליך הרישוי והאפשרות לסיימו בתוך זמן קצר, ומצפה כי כל בקשה נוספת, אם תהא, תפרט את כל הפעולות שננקטו על ידי המבקשים ממועד הגשת בקשתם האחרונה, ואת כל הפעולות הצריכות עוד השלמה, אשר ביצוען אינו תלוי במבקשים, תוך אומדן הזמן הדרוש לכך, הנתמך בחוות דעת של המתכנן המסייע בידם.

6.סוף דבר, מהטעמים שפורטו לעיל מועד כניסתם לתוקף של הצווים כהגדרתם לעיל מוארך בזאת עד ליום 15.2.13. צו ההריסה המנהלי יהיה ניתן לביצוע על ידי המשיבה בתוך 30 יום מהמועד הנ"ל.

המזכירות תעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשע"ד, 23 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: