חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עיריית נצרת עילית נ' סארג'י

: | גרסת הדפסה
עמ"א
בית משפט השלום נצרת
57127-11-12
26.5.2014
בפני :
דלית שרון-גרין

- נגד -
:
עיריית נצרת עילית
:
עסאם סארג'י
החלטה

החלטה

לפניי בקשה לבטול כתב אישום, שמקורו בדוח חניה, מכח שתי טענות מקדמיות; טענת הצורך וטענת הגנה מן הצדק.

טיעוני הצדדים

הנאשם טען כי יש לבטל את כתב האישום נוכח נסיבות רישום הדוח. מדובר באירוע מיום 16.9.12, ערב ראש השנה, בו התקיים דיון דחוף בהיכל בית המשפט בנצרת עילית, אליו הוזמן הנאשם כבא כוחו של אחד הצדדים. לדברי הנאשם, החניונים המשמשים דרך כלל את באי בית המשפט היו סגורים, הוא ראה שתי ניידות חונות ומספר מכוניות של עורכי דין, שלידם חנה. כשסיים את הדיון, מצא על רכבו את דוח החניה. עובד החניון מסר לנאשם בעבר, כי העיריה מבטלת דוחות מסוג זה, אך פנייתו של הנאשם לעירייה במקרה זה - נדחתה. לטענתו "לא יעלה על הדעת, לסגור חניון ולהזמין קהל מתדיינים לבית המשפט כאשר אין להם מקום לחנות ולשלוח את הפקח כדי לקחת דוחות". לדבריו, לא חנה במקום המיועד לרכב בטחון כטענת המאשימה, אלא ליד רכבי הבטחון.

ב"כ המאשימה טענה כי מקבלת כהנחת מוצא את טענת הנאשם לפיה, החניונים היו סגורים, אך הפסיקה קבעה כי אין מדובר בצורך שגובר על הוראות חוק העזר, ואין בכך כדי להתיר לו להחנות את רכבו במקום המיועד לרכבי בטחון – שם חנה. אכן קיימת במקום אכיפה מוגברת, גם בימים בהם החניונים פתוחים. ניתן היה להחנות את הרכב בכל חניון אחר ברחבי נצרת עילית, ובכלל זה בחניון משרדי הטאבו הסמוך.

דיון והכרעה

אין מחלוקת כי במועד המצויין בכתב האישום, החנה הנאשם את רכבו בקרית הממשלה בנצרת עילית, במקום חניה שנאסר ע"י ראש העירייה והאיסור סומן ע"י תמרור, בניגוד לסע' 6(א)(1) לחוק עזר לנצרת עילית (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ה-2004.

הנאשם טוען שתי טענות מקדמיות, שמקורן בעובדה שהוזמן לדיון דחוף בביהמ"ש, ומשום שהחניונים היו סגורים, העמיד את רכבו במקום בו נרשם לו הדוח.

טענת הצורך:

לשון סעיף 34 יא. לחוק העונשין תשל"ז-1977 היא כדלקמן:

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

המצב המתואר בטיעוניו של הנאשם, איננו עונה אף לא על אחד מחמשת התנאים המצטברים הקבועים בחוק להתקיימותה של ההגנה.

לפיכך, אני דוחה את הטענה לפיה יש לבטל את כתב האישום מכח טענת הצורך.

טענת ההגנה מן הצדק

טענה זו מקורה בסעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],התשמ"ב-1982, שזו לשונו:

לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –

...

(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות

של צדק והגינות משפטית.

בע"פ 4855/02 מ"י נ. בורוביץ, תק על 4756, 2005 (להלן: "פרשת בורוביץ") נקבעו שלושה שלבים לבחינת טענת הגנה מן הצדק. בשלב הראשון תבדק עוצמת הפגם, בשני, ייערך איזון בין הערכים המנוגדים, במסגרתו ייבדק האם בנסיבות העניין, ההליך הפלילי גורם לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, ולבסוף יש לבדוק מהו הסעד המידתי הראוי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>