עיריית נצרת נ' סלפיתי ואח'

ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט א' כנעאן) מיום 13.1.2011

פסק דין

המערערת בע"א 36712-02-11 (להלן – העירייה) החלה בפעולות גבייה נגד פלוני החייב לה כספים. במסגרת זו היא שלחה למערער בע"א 1031-03-11 (להלן – הבנק) הודעת עיקול על חשבונו של החייב. בהודעתה היא אמנם נקבה בשמו הנכון של החייב, אלא שלצידו צוין מספר תעודת הזהות של המשיב 1 (להלן – המשיב), שלא חב לה דבר. הבנק רשם, בתורו, את העיקול על חשבונו של המשיב, ולמחרת היום לא כיבד שני שיקים שנמשכו מחשבונו.

מכאן באה תביעת המשיב נגד העירייה והבנק, בה טען כי התנהגותם של השניים היתה בבחינת הוצאת דיבה, כיוון שדבר קיומו של העיקול והחזרת השיקים בגינו נודע ברבים, ומכאן הנזק שנגרם לו, באופן מיוחד מכיוון שהינו משמש חבר מועצה בכפר.

בית משפט השלום קיבל את עמדת המשיב וקבע, כי המאורע שתואר מעלה הוא בבחינת הוצאת דיבה. עם זאת לא שוכנע השופט קמא, כי הפיצויים להם טען המשיב בתביעתו (90,000 ₪) משקפים את נזקיו. את הפיצויים העמיד השופט על סך של 22,000 ₪, ולכך הוסיף שכר טרחת עורכי דין בסך של 5,000 ₪. הוא חייב את שני הנתבעים יחד ולחוד, ואחת חלוקת האחריות ביניהם קבע חלק בחלק.

על פסיקה זו באו ערעוריהם של העירייה והבנק (שהוגשו בנפרד ונידונו לפניי במאוחד), ובהם הם טוענים, כי המאורע דלמעלה אינו בבחינת הוצאת לשון הרע, ואפילו היה כזה – פעולותיהם חוסות תחת איזו מבין ההגנות שבחוק, כגון הגנת תום הלב. מכל מקום הם קבלו על סכום הפיצויים, שלטעמם איננו משקף את הנזק הזעום שנגרם למשיב, אם בכלל.

לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפניי, ושמיעת טענות בעלי הדין על-פה, מצאתי הצדקה להתערבות בפסיקתו של בית המשפט קמא, ואת מסקנותיי, על טעמיהן, אבאר עתה.

ספק רב בעיניי, אם המאורע שתיארתי בפתח פסק הדין עשוי לבסס עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. כך למשל, אינני משוכנע, כי מעשיהם של הבנק או העירייה עשויים להיכנס לגדרה של הגדרת "הפרסום" שבסעיף 2 לחוק. מכל מקום, בחרתי שלא להיכבד ולהיכנס לעוביה של קורה, משמצאתי את מעשיהם של הבנק והעירייה כמי שמבססים עוולה אחרת, היא עוולת הרשלנות, שאף בה נתלה המשיב בכתב תביעתו. אין חולק, כי המעשה שנעשה, בתום לב נעשה. עם זאת יש בו משום ההתרשלות, וזהירות נאותה שהיו נוקטים העירייה והבנק, כל אחד לפי תורו, היתה מונעת את משלוח ההודעה על העיקול, ואת רישומו על חשבון הבנק של המשיב. התרשלות זו של העירייה ואחר כך של הבנק הסבה למשיב נזק, ומכאן נתבססה עוולת הרשלנות.

מכאן אנו באים לשיעור הפיצויים על הנזק. ראינו את התיאור הדרמטי שתיאר המשיב את הנזק שהסבו לו העיקול והחזרת השיקים. השופט קמא התרשם, כי המשיב הגזים בתיאור נזקיו, אלא שהתרשמות זו לא באה לידי ביטוי נאות בפסיקת הפיצויים. אין חולק, כי נזק ממוני לא נגרם למשיב. לא נגרם לו גם כל נזק מוחשי, דוגמת סילוקו מתפקידו כחבר מועצה וכד'. אנו מדברים על מאורע, שנסתיים תוך זמן קצר, לאחר שהוסבה תשומת הלב לטעות, ולפי התרשמותי שלי מסיפור המעשה – למשיב נגרמה לכל היותר אי-נוחות, שמא אי-נעימות, שלא הגיעה כדי פגיעה בשמו הטוב, בין כאדם מיושבי הישוב בו הוא מתגורר, ובין כחבר מועצה. כשאלה הם פני הדברים אני סבור, כי שיעור הפיצויים עבור נזק זה אינו צריך שיעלה על אלפי שקלים בודדים, ודאי לא 22,000 ₪ לפי שנפסק בערכאה המבררת. את הפיצויים אעמיד, לפי התרשמותי מן האירוע, על סך של 7,500 ₪. פועל יוצא מכך יש להפחית גם את שיעור שכר הטרחה שנפסק למשיב (5,000 ₪), ולהעמידו על 1,000 ₪.

אשר לחלוקת האחריות בין העירייה לבנק סברתי, כי חלקה של העירייה באירוע הנזק עולה על זה של הבנק. טעותה שלה החלה את האירוע, היא זו שגרמה לבנק לטעות בתורו, גם אם לא עד כדי כך שינוקה הוא עצמו לגמרי מאחריותו, שהרי הוא עצמו התרשל, ויכול היה למנוע את הנזק אילו נקט זהירות סבירה. את השניים יש לחייב, אפוא, יחד ולחוד (כשם שקבע השופט קמא), אלא שאת החלוקה בין השניים יש לשנות, ולהעמיד את האחריות של העירייה על שיעור של 70%, ואחריות הבנק – 30%.

סוף דבר, הנני מקבל את הערעור, מבטל את פסק הדין של בית המשפט קמא ומחייב את הבנק והעירייה, יחד ולחוד, לשלם למשיב סך 7,500 ₪, פיצוי על נזקיו, בתוספת שכר טרחת עורכי דין בהליך שבפני בית המשפט קמא על סך של 1,000 ₪. כיוון שמתוך תביעה על סך של 90,000 ₪ הוא נותר עם מה שנותר, לא סברתי כי יש לזכותו בהוצאות (כגון החזר האגרה ששילם). חלוקת האחריות בין העירייה לבנק תהא כאמור מעלה.

אשר להליך שלפניי, כיוון שערעוריהם של העירייה והבנק נתקבלו, המשיב ישא בשכר טרחת עורכי הדין שלהם בסך של 2,500 ₪ כל אחד (סה"כ 5,000 ₪), וכן ישלם אגרת משפט ששילמו בעת הגשת הערעור.

ניתן היום, כ' אלול תשע"א, 19 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: