עיריית נצרת נ' לידאוי

גזר דין

מבוא:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, אשר במקורו כלל בחובו שלושה אישומים נפרדים בגין עבירות בנייה, הפרת צו הפסקה מינהלי והפרת צו הפסקה שיפוטי.

תחילה כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 19.11.08 הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר בא בהמלצת בית המשפט ולפיו כתב האישום יתוקן, הנאשם ברשות בית המשפט יחזור בו מכפירתו, יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פי הודאתו. עוד הוסכם, כי מועד שמיעת הטיעונים לעונש יידחה כדי לאפשר לנאשם לבוא בפתחו של בית המשפט כשהוא אוחז היתר בניה כדין, ככל שיתקבל כזה (הכל ביחד ייקרא להלן: "הסדר הטיעון").

בהתאם להסדר הטיעון הנאשם חזר בו מכפירתו. כתב האישום תוקן, כך שנותר האישום הראשון בלבד. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע, אפוא, בעבירה שעניינה ביצוע עבודות בנייה ללא היתר – עבירה לפי סעיפים 145 (א) + 204 (א) + 208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 2.6.10 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה, כתב האישום יתוקן, כך שתוסף לעובדות כתב האישום בנייה נוספת ללא היתר, אשר בוצעה בחודש 2/10, שעניינה בניית חזית קשתות מבטון מעל גדר קיימת בתחום כביש פנימי מתוכנן במגרש 19/48.

נוכח הסכמת הצדדים כתב האישום תוקן בשנית. בהתאמה ובהסכמת הצדדים הכרעת הדין מיום 19.11.08 בוטלה. הנאשם שב והודה בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית ועל יסוד הודאת הנאשם הרשעתי אותו בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן בשנית, שעניינה, כאמור, ביצוע עבודות בנייה ללא היתר – עבירה לפי סעיף 145 (א) + 204 (א) + 208 לחוק התכנון והבנייה. יודגש, כי התיקון הנוסף שנעשה בכתב האישום כמפורט לעיל, מתייחס לתיקון עובדות כתב האישום ולא להוראת החיקוק שיוחסה בו.

טיעוני המאשימה לעונש:

במסגרת טיעוניו לעונש, הדגיש ב"כ המאשימה, כי מדובר בעבירת בנייה בלתי חוקית בהיקף ניכר. בהקשר זה מפנה ב"כ המאשימה לפסיקת בית המשפט העליון הנוהגת בסוגיה זו. עוד ציין, כי האיזור בו בוצעה הבנייה מיועד למגורים וכי ניתן לקבל היתר ביחס לבנייה נשוא כתב האישום אולם, הבעיה שהתגלעה בחלקה נשוא הבניה הינה, שאין תוכנית חלוקה מוסכמת על כל הבעלים ומכאן העיכוב בקבלת ההיתרים. עוד ציין ב"כ המאשימה, כי נראה שאלמלא הסכסוך הפנימי ביחס לחלוקה, קיים סיכוי סביר וממשי שיתקבל היתר. כן צויין, כי הוגשה בקשת בנייה ושולמו 20% מהסכומים הנדרשים כמקדמה בעבור האגרות הנדרשות בעניין זה.

נוכח האמור לעיל עתרה המאשימה להשית על הנאשם קנס הולם המתייחס לנסיבות העבירה, אופייה והיקף הבנייה. כן עתרה המאשימה לחייב את הנאשם בחתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד, צו הריסה נדחה לתקופה שתיקבע על ידי בית המשפט וחיוב הנאשם בתשלום אגרות הבנייה.

ב"כ המאשימה הגיש תמונה המתייחסת לבנייה נשוא הבנייה הנוספת שנכללה בכתב האישום המתוקן בשנית.

טיעוני הנאשם לעונש:

במסגרת טיעוניו לעונש ציין ב"כ הנאשם, כי, לדידו, עסקינן בתיק ייחודי מבחינת נסיבות ביצוע העבירה. בהקשר זה ציין, כי עוד בשנת 2000 היתה פנייה לרשויות על מנת להגיש תוכניות לבנייה והדבר התעכב שלא באשמת הנאשם.

עוד צויין, כי במשך 10 שנים הוגשה תוכנית מפורטת. כן הודגש, כי הנאשם לא בנה בחלקה השייכת למנהל או למאן דהוא, אלא העבודות בוצעו בתוך חלקה השייכת לנאשם עצמו, לאחר שנעשו גם ההפרשות בהתאם לדין, לצרכי ציבור, כפי שמתחייב.

בסופו של יום, אף הוגשו תוכניות לצורך הכשרת הבנייה ושולם 20% מסכום האגרה.

עוד ציין ב"כ הנאשם, כי בסופו של יום הנאשם בחר להודות בכתב האישום המתוקן, על אף קיומו של קושי ראייתי ממש. כן התייחס לקשיים הראיתיים ומחדלי החקירה הקיימים בתיק זה, לדידו.

בנסיבות אלו, מבקש להדגיש ב"כ הנאשם, כי הנאשם בחר להודות ולקח אחריות על המעשים על אף קיומו של קושי ראייתי ממשי. כן הדגיש, כי הנאשם עשה כל אשר ניתן על מנת להכשיר את הבנייה.

ב"כ הנאשם הדגיש עוד, כי הסכסוך הקיים כיום ביחס לחלקה אינו נוגע לנאשם ואולם סכסוך זה גורם לעיכוב בקבלת היתר הבנייה.

באשר לבנייה הנוספת, נשוא כתב האישום המתוקן בשנית, ציין ב"כ הנאשם, כי הבנייה נעשתה על מנת למנוע אסון, אשר היה יכול להתרחש, נוכח העובדה שמדובר בגדר גבוהה, אשר לא היה כל גידור בצידה. בנסיבות אלו, נטל הנאשם את היוזמה וכדי לקדם פני אסון, ביצע את הבנייה.