עיריית מגדל העמק נ' בן חיים ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 29.10.2009.

להלן עיקר טענות המבקשת בתצהירה:

א.לטענת המבקשת, היא מעולם לא קיבלה הזמנה לדין והיא לא חתמה על שום אישור מסירה, זה לא נכון כאילו היא סירבה לחתום כפי שמופיע באישור המסירה.

ב.חלקם הארי של החובות המיוחסים למבקשת, מתייחסים לעסקו של גרושה הרצל בן חיים באזור התעשייה מגדל העמק.

ג.לטענת המבקשת היא חיה בפרוד מבעלה כבר משנת 2001, וכי הנכס באזור התעשייה רשום על שם חברת בשם מ.מ.דנאור בע"מ וכי אין למבקשת כל קשר עם החברה הזו.

ד.באשר לנכס שבו גרה המבקשת ברחוב חבצלת , מודה המבקשת שנכס זה הוא בבעלותה הבלעדית, אך טוענת כי היא משלמת את הארנונה במלואה.

2.הצדדים זומנו לדיון בפני, כאשר המבקשת נחקרה על תצהירה והיא חזרה על דבריה והבהירה כי משום מה בעירייה לא רשמו את הנכס על שם החברה, אלא על שני הנתבעים באופן אישי. באשר למסמכי התביעה , טענה המבקשת בחקירתה על התצהיר כי היא מעולם לא קיבלה את מסמכי התביעה וכי ידעה על קיומה של התביעה נגדה רק לאחר שהבנק הודיע לה על קבלת צו עיקול בחשבונה, ואז לטענתה היא ניגשה לעירייה והופתעה לשמוע כי קיים חוב ישן על שמה.

עוד טענה המבקשת, כי מעולם היא לא קיבלה התראה בעניין חוב כלשהוא לעירייה.

3.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפני, כאשר המבקשת חזרה על בקשתה וטענה כי כתב התביעה אינו מפורט דיו לגבי כל נכס ונכס והיא שילמה בהוראת קבע עבור שבע השנים האחרונות את הארנונה על דירת המגורים שלה, ועל כן היא מבקשת לבטל את פסק הדין מחובת הצדק ולחלופין מכוח שיקול הדעת.

4.לעומתה טענה המשיבה כי לפחות משנת 2008 ידעה המבקשת על ההליכים המשפטיים נגדה ולא העלתה כל טענה בעניין זה . עוד טענה המשיבה כי כאשר המבקשת לא הגישה כל השגה בעניין קביעת הארנונה אין לה להלין אלא על עצמה.

כן טענה המשיבה כי המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשתה זו.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובדברי שני הצדדים ובמיוחד בדברי המבקשת בחקירתה בפני, שוכנעתי שיש מקום לביטול פסק הדין נגדה מחובת הצדק, זאת מאחר והיא טענה בתצהיר כי המילים הרשומות על אישור המסירה "סירבה לחתום" אינם נכונים ודברים אלה לא נסתרו על ידי המשיבה דרך העדתו של מבצע המסירה שהיה עליו להגיש תצהיר ולהתייצב לדיון ולומר שאכן המבקשת סירבה לחתום. מסיבה זו הייתי מבטל את פסק הדין מחובת הצדק, אך למעלה מן הנדרש, המבקשת מעלה טענות כנגד חיובה בארנונה וטוענת שהנכסים נרשמו על שם הנתבעים באופן אישי בעוד שהמשיבה הייתה צריכה לרשום אותם על שם חברה בשם מ.מ. דנאור בע"מ.

אין לומר שאין למבקשת סיכויי הגנה ולו חלקיים נגד התביעה, ולכן אין לחסום את דרכה להוכיח את הגנתה בבית המשפט, כאשר בית המשפט נוהג לסלוח לנתבעים בגין מחדלם בדבר אי התייצבות או אי הגשת הגנה.

אין זה נכון שאם אזרח לא מגיש השגה על קביעת ארנונה הוא יהיה מנוע מלהעלות טענה בתביעה שתוגש נגדו, ועובדה היא שהוגשה תביעה שכזו ומגיע למבקשת להעלות טענות הגנה.

6.אשר על כן, מבטל את פסק הדין מחובת הצדק ולחלופין גם מכוח שיקול הדעת.

7.המבקשת – הנתבעת תגיש כתב הגנה לתביעה בתוך 30 יום ממועד קבלתה העתק החלטה זו.

8.למען ההגינות, אני קובע הוצאות הליך זה בסך של 1,500 ש"ח ואשר ישולם בהתאם לתוצאה הסופית בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: