עיריית לוד-השרות המשפטי נ' מועצה מקומית שהם

החלטה

התביעה שבפניי הינה תביעה שבה עותרת התובעת לתשלומים שונים בגין השתתפות בעלויות הכורכות המערכת הביוב של התובעת, ככל שהנתבעת מזרימה את שפכיה באמצעות קו ביוב מאסף של התובעת ובאמצעות תחנת שאיבה השייכת לעיריית רמלה עד למכון הטיהור של איגוד ערים איילון.

הנתבעת חולקת על סכום החוב הנטען, ואף חולקת על ההתחשבנות שנעשתה בעבר, לרעתה (בגין טעות חשבונאית), כאשר התובעת אינה מוכנה לדון בכך עקב הסכם שנחתם בין הצדדים בנדון.

התביעה הוגשה ב-19/8/07 ע"ס של למעלה מחצי מליון ₪ ובקשת הרשות להתגונן הוגשה ב-16/3/08.

ב-17/6/08 הצדדים הודיעו על הסכמה להעביר את התיק לדיון בסדר דין רגיל, כשבקשת הרשות להתגונן תהווה כתב הגנה, ואף הוגש כתב תשובה מטעם התובעת ב-17/2/09.

במהלך השנים התיק טופל על ידי מותבים שקדמו לי. הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. מסמכים רבים נוגעים לעלויות והתחשבנויות הנוגעות למחלוקת אודות ההשתתפות עקב השימוש החלקי במערך התובעת על ידי הנתבעת.

במהלך שנות ניהול התיק (מאז שנת 2010) ועד עתה ב"כ הצדדים הגישו הודעות רבות אודות ניהול מו"מ אינטנסיבי והדיון האחרון שהתקיים בקד"מ בפני כב' השופטת שמולביץ, הסתיים בהוראות מפורטות להמצאת מסמכים משלימים ע"י התובעת וזכות תגובה מוגבלת, תוך זמן מוגדר (ר' פרוטוקול מיום 18/1/11). כן, הצדדים הודיעו כי יפנו לממונה על המחוז (לאור המלצת בית המשפט) על מנת לבחון העברת הסכסוך לטיפולו.

מאז ועד היום, הוגשו בקשות/הודעות חוזרות ונשנות מטעם הצדדים, כי אכן פנו לממונה על המחוז ואמורים לקיים עימו ישיבות על מנת ליישב את הסכסוך, אולם פגישות אלה נדחו פעם אחר פעם ובעצם, בפועל, אינן מתקיימות.

כאן המקום לציין שהן התובעת והן הנתבעת הינן גופים ציבוריים, וכל תקציביהן וכספיהן הינם כספי ציבור. חלק לא מבוטל מאותם הספים הינם מכוח הקצבות ממשלתיות והקצבות שכאלה של המשרדים הממשלתיים השונים, אף נוגעות למערכות הביוב העירוניות.

למיטב זכרוני, ישנה הנחייה של היועמ"ש כי גופים ציבוריים מתוקצבים, לא ינהלו הליכים משפטיים יקרים ביניהם, אלא לאחר פנייה ליועמ"ש וקבלת אישורו. מכל מקום, ברור לי שכב' השופטת שמולביץ הפנתה את הצדדים לממונה על המחוז במשרד הפנים, ככל שעל פניו, ראוי כי סכסוך שכזה יידון ויוכרע בפני גורם טבעי לכך, כאשר המומחיות הפנימית במשרד הפנים בכל הקשור למערכות ותעריפי הוצאות ביוב, הינה ידועה ואף המשיכה להתפתח בשנים האחרונות במסגרת הובלת הקמת תאגידי מים וביוב, כולל עדכוני חקיקה בהובלת משרד הפנים וכד'.

מחלוקת שכזו, ככל שתישמע בבית המשפט, תכלול שמיעת עדויות ואף ככל הנראה, מינוי מומחים ככל שבית המשפט נעזר, במחלוקות שכאלה, במומחים באותם התחומים שאינו מתמחה בהם. העלות הנוספת הצפויה לקופות הציבוריות של הצדדים ומערכת בתי המשפט, אינה מבוטלת, שעה שניתן ככל הנראה להגיע להכרעת המחלוקות בתיק זה, בצורה ראויה, יעילה וחסכונית יותר, כפי שניתן להבין מהדברים שכבר ציינתי דלעיל.

לא ברורה לי , מה הסיבה לכך שלא נמצא כל מועד לקדם את ההליך בפני הממונה על המחוז ולקיים ולו אף ישיבה אחת בנדון עד היום, שלא לדבר על בדיקת טענות הצדדים על ידי גורם של משרד הפנים, המתמצא בתחום.

הנני סבורה שמן הראוי בית המשפט יקבל את התייחסותו של היועמ"ש ושל היועץ המשפטי של משרד הפנים, האחראי אדמיניסטרטיבית על הרשויות, כולל חלוקת תקציבים ביניהם בנדון, וכולל התייחסות לסיבה הלא מובנת להעדר קידום כל טיפול ואף קיום ישיבה בפני הממונה על המחוז עד היום, בסוגיה.

המזכירות תמציא החלטה זו לידיעת ב"כ הצדדים, היועמ"ש, היועץ המשפטי של משרד הפנים ולממונה על המחוז של משרד הפנים, למתן התייחסות עניינית באשר לאמור בסעיפים 7 עד 11 דלעיל, בטרם יוחזר התיק ללוח הדיונים העמוס ובהתאם לאילוצי יומן בית המשפט, לצורכי שמיעה.

בית המשפט מבקש לקבל את ההתייחסות האמורה עד ל-1/9/12.

ייקבע יועבר אלי למתן החלטה בתיק על ידי המזכירות ביום 15/9/12 אם עד לאותו מועד לא ניתנה החלטה אחרת.

ניתנה היום, כ"א סיון תשע"ב, 11 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: