עיריית ירושלים נ' תאגורי ואח'

החלטה

לפניי בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין.

רקע

מדובר בתביעה בגין חוב ארנונה שהוגשה בסדר דין מקוצר.

בהעדר הגנה ניתן פסק הדין נגד הנתבעים ביום 22.10.07.

פסק הדין בוטל, בהסכמת הצדדים, בבית המשפט המחוזי, וניתנה רשות להתגונן.

ביום 15.6.09, הצדדים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה (להלן: "ההחלטה מיום 15.6.09" או "הסכמת הצדדים").

בהמשך להחלטה מיום 15.6.09, ניתן ביום 29.6.09, פסק דין בהסכמת הצדדים (להלן: "פסק הדין").

המבקשת מבקשת לתקן את פסק הדין בנימוק שנפלו בו טעויות סופר.

הבקשה הוגשה ללא תצהיר לתמוך בעובדות כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. אבל, המבקשת צרפה תצהיר לתשובתה לתגובת המשיבה וציינה כי מדובר בטעות שכן סברה שבנסיבות המקרה לא נדרש לעשות כן. בנסיבות אלה, אני מקבל את התצהיר.

טענות המבקשת

בפסק הדין נפלו שתי טעויות סופר:

נרשם כי חוב הארנונה הנתבע הוא 40,048 ₪ במקום 46,084 ₪, כפי שהוסכם בין הצדדים ביום 15.6.09.

לא נפסק שכר טרחת עו"ד, למרות שהוסכם כי שכר הטרחה ייפסק בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

נפסקו הוצאות לטובת התובעים.

הבקשה הוגשה לבית המשפט מייד כשנודע לה על הטעות שנפלה בפסק הדין.

תיקון פסק הדין לא יגרום עיוות דין למשיבים, שכן הם הסכימו על גובה החוב בדיון מיום 15.6.09.

טענות המשיבים

פסק הדין בסכום של 40,048 ₪, נחתם הוא למעשה פסיקתא שהמבקשת צירפה לחתימה.

הבקשה הוגשה למעלה משישה חודשים לאחר מתן פסק הדין.