עיריית ירושלים נ' קרדו

החלטה

1.התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית בגין חוב ארנונה המתייחס לנכס בו החזיק הנתבע.

תקופת החוב הינה לשנת 2009.

2.מנתוני תיק ההוצאה לפועל בו הוגשה התביעה עולה כי האזהרה הומצאה כדין לידי הנתבע ביום 12.10.10 ולפיכך המועד האחרון להגשת ההתנגדות לביצוע התביעה היה ביום 11.11.10.

3.ביום 7.11.10 עתר הנתבע, באמצעות אביו, להארכת מועד להגשת התנגדות.

4.בבקשה, שאינה נתמכת בתצהיר, ואף לא הוצג ייפוי כוח כדין מהנתבע לאביו, נטען כי אכן הנתבע שכר את הנכס נשוא כתב התביעה והחזיק בו, אלא שבתחילת שנת 2009 הוא עזב את הנכס לאור העובדה כי עבר לעבוד בחו"ל מטעם מעסיקתו.

כמו כן, אין הכחשה בבקשה כי הנתבע לא הודיע על כך לתובעת וכי סבר כי בעל הנכס הוא זה אשר ידאג לדווח לתובעת על עזיבתו את הנכס.

5.הארכה המבוקשת היא לשם המצאת תצהיר בתמיכה לבקשה.

6. לאחר עיון בבקשה, אין מנוס מלדחותה. ראשית, הבקשה להארכת מועד עצמה אינה נתמכת בתצהיר. שנית, לא הוצג כל ייפוי כוח מטעם הנתבע המייפה את אביו להגיש בשמו בקשות ולייצגו בפני בית המשפט.

שלשית, מהבקשה עולה כי אין בה כל הגנה, אף בהנחה שהיה מוגש תצהיר כדין. על הנתבע היה למסור הודעה על הפסקת החזקתו בנכס. חובה זו מוטלת עליו מכוח ס' 325 לפקודת העיריות וכל עוד לא עשה כן אין הוא פטור מתשלום חוב הארנונה עד אשר יפעל כדין.

לא זו אף זו, היחסים בין הנתבע לבעל הנכס אינם מעניינה של התובעת מאחר והיא אינה צד להסכם השכירות.

7.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: