עיריית ירושלים נ' קובטי

החלטה

1.ביום 28.3.00 הגישה התובעת בקשה לביצוע שטר ע"ס 2,174 ₪ אשר נמשך לפקודתה על ידי הנתבע ומועד פרעונו היה ביום 30.6.99.

2.על פי הנתונים בתיק הוצאה לפועל מס' 03-10546-00-5 נמסרה האזהרה לידי הנתבע ביום 25.3.11 והמועד האחרון להגשת ההתנגדות לביצוע שטר היה ביום 14.4.11.

3.ביום 17.5.11 עתר הנתבע להאריך לו את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר וכן הגיש את ההתנגדות.

4.הנימוק לכך כי הנתבע לא הגיש את התנגדותו במועד הינו מצבה הרפואי של אמו.

על פי התיעוד הרפואי שצירף הנתבע לבקשתו, אושפזה אמו ביום 4.3.11 ושוחררה ביום 26.4.11.

בתקופת אשפוזה של אמו הוא שהה ליד מיטתה מרבית שעות היום כאשר בהשגחה על אמו התחלקו והוא ואחיו.

אף לאחר שחרורה הוא היה טרוד בהשגת מטפלת לאמו שגזלה ממנו זמן. לבסוף, טוען הנתבע, כי מאחר והשטר משנת 99' נדרש ממנו זמן לאתר את שוכר הנכס הנוסף ובעליו, אך נכון להיום טרם הצליח לאתרם.

מתצהירו של הנתבע בתמיכה להתנגדות לביצוע השטר נטען כי בסוף 1998 ותחילת 1999 הוא ואחד בשם גסאן קובטי שכרו כל אחד חדר בנכס המצוי בירושלים.

עוד נטען כי שילם לבעל הנכס, על פי דרישתו, בנוסף לדמי השכירות גם את הארנונה וכי השטר הנדון הינו להבטחת תשלום הארנונה.

הנתבע ממשיך וטוען כי עקב חילוקי דעות בינו לבין בעל הנכס הוא נאלץ לעזוב את הנכס בתחילת שנת 1999 וטרם עזיבתו הוא שילם לבעל הנכס את הארנונה. בעל הנכס הבטיח לו להחזיר לו את השיק הנדון.

בנסיבות אלה הוא טוען כי פרע את השטר.

5.תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי הארכת מועד שנקבע בחיקוק מותנה בקיומו של טעם מיוחד.

במסגרת בחינת הטעם המיוחד הנדרש מייחס בית המשפט משקל למידת האיחור בהגשת הבקשה. ככל שמתארך האיחור, כך תהא נטייתו של בית המשפט לסרב להארכת מועד, ומנגד ככל שמשך האיחור קצר יותר יתייחס בית המשפט לבקש ביתר חיוב.

6.למקרא האמור בבקשה להארכת מועד ועם כל ההבנה לנימוקים שהועלו בה, לא שוכנעתי כי בידי הנתבע טעם מיוחד.

בנסיבות שבפני מדובר באיחור של למעלה מ-30 יום. על פי האמור בתצהירו של הנתבע כי הוא ואחיו סעדו את אמם בתקופה זו. בנסיבות אלה לא היתה כל מניעה להגשת ההתנגדות במועד.

ככלל, טעם מיוחד יוכר בפסיקה במקרה שבו סוכלה האפשרות להגיש את הבקשה עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין או מקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש ולא ניתן להיערך אליו מראש.

7.מעבר לאמור לעיל, אף בהתנגדות העצמה לא מצאתי כי יש בידי הנתבע הגנה בפני השטר.

ככל שבעל הנכס הפר הסכמות אליהם הגיעו, הרי שאלה אינן מעניינה של התובעת אשר מחזיקה כדין בשטר ובידי הנתבע האפשרות לחזור אל בעל הנכס ולדרוש את תשלום השטר ככל שזה ייפרע.

8.לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד וההתנגדות לביצוע השטר נידחות.