עיריית ירושלים נ' קדח ואח'

החלטה

החלטה זו היא בבקשת הנתבעים לבטל את פסק הדין שניתן נגדם ביום 19/06/07 בהעדר הגנה.

על פי אישורי המסירה, שצורפו לתגובת התובעת, כתב התביעה וההזמנה לדין, שנועדו לנתבעים, נמסרו לקרוב משפחה (אחות הנתבעת 2/גיסת הנתבע 1) שגרה עם הנתבעים. הנתבעים לא העלו כל טענה נגד חוקיות ההמצאה וטענו רק כי נודע להם על קיום התביעה לאחר קבלת אזהרה מההוצאה לפועל (הלכה למעשה, רק הנתבע 1 הצהיר על כך, לגביו עצמו, ואין כל תצהיר של הנתבעת 2 בענין, אך לפנים משורת הדין אניח כי המוצהר על ידי הנתבע 1 חל גם לגביה), דהיינו כי כתב התביעה וההזמנה לדין לא הגיעו בפועל לידיהם. נוכח האמור, עסקינן בבקשה לביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט בענין, ולא מכוח חובת הצדק.

בית המשפט בוחן ושוקל שני פרמטרים במסגרת דיון בבקשה לביטול פסק דין: האחד – סיבת המחדל של הנתבעים, שהביא למתן פסק דין בהעדר הגנה; השני – סיכויי הגנת הנתבעים. הפרמטר השני הוא העיקרי, שכן אין טעם לבטל את פסק הדין, אם בקשת הנתבעים אינה מגלה הגנה אפשרית מפני התביעה.

בתצהיר הנתבע 1, שהוא כאמור התצהיר היחיד שצורף לבקשה, לא הועלתה כל טענת הגנה נגד התביעה. אמנם בגוף הבקשה, נאמר כי "הנתבעים בזמנו שילמו לעיריית ירושלים לכן הופתעו בסכום הנקוב נגדם סך של 44,000 ₪". אולם, זו טענה כללית וסתמית, לא צורפה כל קבלה, לא פורטו הסכום שלטענת הנתבעים שולם ומועד תשלומו, ואין כל ראיה (או אפילו טענה) כי לא ייתכן חוב ארנונה בשיעור שנתבע ונפסק נוכח תשלום שבוצע בעבר, אם בוצע, או כי התשלום בעבר, אם בוצע, היה על חשבון החוב נשוא התביעה ופסק הדין. זאת ועוד, הטענה לא נתמכה בתצהיר, ודי היה בכך כדי להתעלם ממנה, אף אם היה בה כדי להוות הגנה אפשרית, אך, כאמור לעיל, אין בה כדי להוות הגנה אפשרית.

נוכח האמור, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, ואני מחייב את הנתבעים בהוצאות הבקשה בסך 300 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ התובעת ולנתבעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: