עיריית ירושלים נ' מחארב

החלטה

1.התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע בהליך של סדר דין מקוצר בגין חוב ארנונה המתייחס לנכס אותו החזיק הנתבע בירושלים.

2.בבקשתו לרשות להתגונן מעלה הנתבע את הטענות הבאות:

ראשית, במהלך לימודיו הוא שכר חדר בגודל של 9 מ"ר בלבד במשרד בבעלותו של עו"ד עלי גוזלן וזאת החל מיום 14.96 ועד לחודש אוגוסט 1997.

ניסיונותיו לבצע מדידה מדויקת של גודל השטח נכשלו עקב התנגדות הדיירים בנכס.

שנית, הוא שילם לעו"ד גוזלן את חלקו בארנונה בהתאם להסכם ביניהם.

שלישית, מאחר שמקור החיוב הוא בתקופה המסתיימת ביום 1.8.99 הרי שהתביעה התיישנה או נגועה בשיהוי.

בכל מקרה, יש לבטל את הריבית וההצמדה בגין החוב.

3.לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות להגן וזאת מהנימוקים הבאים:

ראשית, הנתבע לא טרח להציג כל חוזה בינו לבין בעלי הנכס. בהעדר אסמכתא שכזו, אין אפשרות לדעת את השטח אותו שכר הנתבע ולאיזו תקופה.

אמירותיו של הנתבע לעניין זה אינן מבוססות על אסמכתא או ראיה אחרת.

בכל מקרה, ככל שיש לנתבע טענות בגין השטח שבו חויב בארנונה, היה עליו להגיש השגה על פי הדין הרלוונטי. טענות בגין שטח לחיוב ניתן להעלות אך ורק במסגרת השגה המוגשת תוך המועד הקובע בדין. הנתבע לא פעל בהליך זה ומכאן שאין ערכאה זו מוסמכת לדון בטענה זו.

שנית, הנתבע, ככל מחזיק אחר, היה אמור למסור הודעה בכתב לתובעת על מועד עזיבתו את הנכס. דרישת מסירת ההודעה בכתב הינה מהותית. כל עוד לא פעל הנתבע למסור הודעה כזו, רשאית התובעת לראות את הנתבע כמי שעדיין מחזיק בנכס.

שלישית, התובעת היתה, ועדיין זכאית, לגבות את חוב הארנונה החל מיום היווצרות החוב ועד ליום התשלום בפועל. לעניין זה פועלת התובעת על פי דין ואין בפי הנתבע כל ראיה כי התובעת חורגת מסמכותה על פי דין.

4.לאור האמור לעיל, הבקשה לרשות להגן נדחית.

ב"כ התובע ימציא פסק דין לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: