עיריית ירושלים נ' הניג ואח'

החלטה

1.ביום 27.3.07 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבע מס' 1 בלבד.

2.במסגרת בש"א 8333/07 הגיש הנתבע מס' 1 בקשה לרשות להגן ובה טען כי לא החזיק בדירה נשוא כתב התביעה. הדירה היתה בבעלותה של אמו אשר העבירה את הזכויות בה לבנו וזה מכר אותה לידי צד ג'. אותו צד ג' מסר הודעה מוטעית לתובעת כי הנתבע מס' 1 הוא זה המחזיק בדירה.

עוד ציין הנתבע מס' 1 כי בתקופה מסויימת ועוד בטרם נמכרה הדירה לידי צד ג' החזיקו בדירה שוכרים אשר שילמו את הארנונה בגינה.

3.לאור האמור בבקשה מטעם הנתבע מס' 1, עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה וזאת על ידי הוספת שמם של יצחק הניג, בנו של הנתבע מס' 1, וכן של דניאל דניאל, הוא אותו צד ג' אשר רכש את הדירה ואשר רשום אצלה כמחזיק בדירה החל מיום 1.7.07.

4.לאור תיקון התביעה, הגיש הנתבע מס' 3 בקשה לרשות להגן. בבקשה נטען כי ביום 5.7.06 נחתם הסכם מכר בינו לבין הנתבע מס' 2 ממנו הוא רכש את הדירה. הנתבע מס' 3 ממשיך וטוען כי עובר לחתימת הסכם המכר הוחזקה הדירה בידי שוכרים ועם פינויה היא דאג לרשום את הנתבע מס' 1, שהינו אביו של הנתבע מס' 2, כמי שמחזיק בדירה. עוד הוא ממשיך וטוען כי על פי הוראת סעיף 16 להסכם המכר שולמה הארנונה על ידי המוכר, הוא הנתבע מס' 2, עד לסוף שנת 2007 וכי ממועד זה הוא נטל על עצמו את חובת תשלום הארנונה.

מאחר ותקופת החיוב הנתבעת בכתב התביעה הינה מיום 1.9.06 ועד ליום 31.12.06, הרי שהחיוב בתקופה זו חל על הנתבע מס' 2. משקיבל את החזקה בדירה ביום 1.7.07 הוא העביר את הארנונה על שמו.

5.מעיון בבקשת הנתבעים 1+2 ובעיקר מנספח ד'1 עולה כי הנתבע מס' 1 אינו חתום על מסמך זה, אלא דווקא הנתבע מס' 3. יש לשים לב כי בראשית הפניה לתובעת נאמר כי הפונה הוא הנתבע מס' 1 והוא כלל אינו חתום על נספח זה. יש עוד להזכיר כי הסכם המכר נחתם בין הנתבע מס' 2 לנתבע מס' 3 ולא בין הנתבע מס' 1 לנתבע מס' 3.

אף נספח ד'2 נחתם על ידי הנתבע מס' 3, ובו פעם נוספת שורבב שמו של הנתבע מס' 1 אף שזה טוען כי הוא מעולם לא החזיק בדירה.

6.מעיון בתצהירו של הנתבעת מס' 1 עולה כי הנתבע מס' 3 קיבל את החזקה בדירה ביום 1.9.06 והחל בשיפוצה.

טענה זו לא הוכחשה ו/או נסתרה על ידי הנתבע מס' 3.

7.העולה מן האמור לעיל, כי הנתבע מס' 3 החזיק בדירה החל מיום 1.9.06 ונוכח החזקתו זו הוא זה החייב בארנונה. פעולותיו מול התובע כמפורט בסעיף 6 לעיל מגלים כי זה פעל שלא בתום לב ביודעו כי רכש את הנכס מהנתבע מס' 2 ואל מהנתבע מס' 1.

8.לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.התביעה כנגד הנתבעים 1+2 נמחקת ללא צו להוצאות.

ב.הבקשה לרשות להגן מטעם הנתבע מס' 3 נדחית.

ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבע מס' 3 על פי כתב התביעה המתוקן.

ב"כ התובעת ימציא פסק דין לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: