- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עיריית ירושלים נ' אל איובי
|
תא"ק בית משפט השלום ירושלים |
701618-07
13.8.2013 |
|
בפני : אורי פוני |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עיריית ירושלים |
: עאיד אל איובי |
| החלטה | |
החלטה
1.התובעת הגישה תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבע. החוב מתייחס לתשלום ארנונה לתקופה שמיום 1.10.2000 ועד ליום 31.12.2006וזאת בגין נכס הנטען כי הנתבע החזיק ו/או מחזיק בו בירושלים (להלן: הנכס).
סכום החוב למועד הגשת התביעה עמד על סך של 88,167 ₪.
2.במסגרת בקשתו עותר הנטען למחיקת כותרת ולחילופין בקשה לרשות להגן. הטענות המועלות בבקשה הינם כדלקמן:
א.כי אינו הבעלים של הנכס נשוא כתב התביעה ומעולם לא החזיק בו ואף אינו יודע את מיקומו.
ב.במסגרת ת.א. 710474/06 הגישה התובעת כנגדו תביעה אשר במהותה עסקה באותו נכס ובאותה תקופת החיוב.
ג.ביום 6.5.2005 הגיש עתירה מנהלית בבית המפשט המחוזי בירושלים ו/או העלה את הטענה כי אינו הבעלים והמחזיק בנכס.
3.בתגובה לבקשה טוענת התובעת כי התביעה הנוספת והראשונה שהגישה כנגד הנתבע נמחקה ללא כל דיון ו/או הכרעה ולפיכך אין ולא הייתה כל מניעה להגשת התביעה הנוכחית.
עוד טוענת התובעת כי דווקא הנתבע הוא זה אשר לא ביסס את טענותיו על תשתית עובדתית אשר יש בה כדי לסתור את רישומו כמחזיק בספריה של התובעת.
יתר על כן מהפניות והמסמכים של הנתבע ו/או בא כוחו אל התובעת עולה באופן ברור כי הנתבע היה מודע לקיום הנכס כמפורט בכתב התביעה ואף פנה למנהל הארנונה.
4.מהחומר המצוי בתיק עולה כי חוב הארנונה מתייחס למחסן הצמוד לבית מגוריו של הנתבע. בנסיבות אלה טען הנתבע כי המחסן היה סגור ואטום מזה עשרות שנים ואינו בר שימוש. עוד טען כי אף אם ניתן להטיל ארנונה על המחסן בהיותו חלק בלתי נפרד מבית מגוריו הרי שיש לעשות בסיווג מגורים ולא עסקי.
5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין בקשתו של הנתבע להידחות: ראשית, המסמכים שצורפו לכתב התביעה עונים על התנאים הקבועים בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי לשם הגשתה בהליך על סדר דין מקוצר.
שנית – טענותיו של הנתבע מן הדין שהיו מועלות בפני מנהל הארנונה אצל התובעת. לא זו אף זו,מהחומר שבתיק עולה כי היו פניות למנהל הארנונה בגין הנכס ואף ניתנו תשובות על ידו הן לעניין טענת ההתיישנות והן לעניין מצבו הפיזי של הנכס. פניות אלה יש בהן כדי להעיד שטענת הנתבע כי אין לו כל זיקה לנכס אינה יכולה לעמוד שכן באם הוא אכן אינו מחזיק או בעל זיקה לנכס מה טעם מצא לפנות למנהל הארנונה ולשטוח בפניו את השגותיו.
6.לאור כל האמור לעיל הבקשות נדחות.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן בזאת פסק דין על פי כתב התביעה.
ב"כ התובעת ימציא פסק דין לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.
ניתנה היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
