עיריית י-ם נ' קרן מפעלי שיקום למוגבלים

החלטה

בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) תמר נמרודי מיום 7.10.09 בבש"א 4789/09, בה נדחתה בקשת המערערת ליתן לה רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה נגדה המשיבה (להלן: "ההחלטה בבקשת רשות להתגונן").

כתב התביעה בסדר דין מקוצר

ביום 17.12.08 הגישה המשיבה (להלן: "העיריה") תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערערת (להלן: הקרן) על סכום של 204,841.24 ₪ בגין חוב ארנונה לנכס המצוי ברח' בעלי המלאכה.

בכתב התביעה נטען כי הקרן חייבת לעירייה "עבור ארנונה בגין הנכס על סך של 204,841 ₪ נכון ליום 26.11.08 (להלן: החוב). כמפורט בתדפיס פירוט החוב המצורף לכתב התביעה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו ומסומן "א"." (סעיף 3 לכתב התביעה).

כבר כאן אציין, כי אין בכתב התביעה כל פירוט מהי התקופה הרלבנטית לכתב התביעה, דהיינו באיזו תקופה נצברו החובות הנטענים. בתדפיס פירוט החוב שצורף לכתב התביעה "החוב מתייחס לתקופה מיום 4.2.01 ועד יום 31.12.08 על סך 340,860 ₪".

הבקשה למתן רשות להתגונן

הקרן הגישה בקשת רשות להתגונן נגד התביעה לה צורף תצהיר מטעם חשב הקרן.

הקרן ביקשה רשות להתגונן מן הטעם שחוב הארנונה בגין שנים 2001-2002 בהן היתה המערערת פטורה לחלוטין מתשלום ארנונה על-פי חוק, מאחר והינה הקדש לצרכי צדקה וללא מטרות רווח והיא ממומנת בעיקר על-ידי הממשלה. לכן לטענתה, יש לדחות את התביעה לתשלום עבור השנים 2001 עד 2002.

בנוגע לחוב ארנונה לשנים 2003 עד 2005, טענה הקרן, כי במהלך שנים אלו היא היתה זכאית מלכתחילה לפטור מארנונה מדורג, ללא צורך בהתערבות משפטית כלשהי. לטענתה, על אף הפטור המדורג היה עליה לשלם את הסך של 23,530 ש"ח עבור כל שנה ובסך הכל סכום של 70,590 ש"ח, שהוא לטענתה סכום שאינו שנוי במחלוקת. לטענתה אין לחייבה בהפרשי הצמדה וריבית על סכום זה, שכן היא ביקשה לשלם לעירייה סכום זה, אולם זו סרבה לקבלו.

בנוגע לחוב ארנונה לשנים 2006 עד 2008, טענה הקרן, כי אין היא מכחישה את דרישת תשלום הארנונה לשנים 2006 – 2008 אולם לטענתה, מכיון שהעירייה סירבה לקבל ממנה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (84,857 ש"ח נומינלית), היא אינה זכאית לקבל הפרשי הצמדה וריבית בגין סכומים אלה.

עוד טענה הקרן, כי עומדת לה זכות קיזוז כנגד העירייה בגין סכום ארנונה שניגבה ממנה במסווה של "אגרת אשפה" שלא כדין במהלך שנת 2000, על סך 23,530 ₪, לגביו היתה זכאית לפטור מלא.

החלטת כב' הרשמת בבקשה למתן רשות להתגונן

כב' הרשמת קבעה בהחלטתה, בין היתר, כי בכתב התביעה לא צוינה תקופת החיוב, אולם מנספח התביעה עולה, כי התביעה מתייחסת לשנים 2001 עד 2008. עוד ציינה, כי בנספח התביעה אף פורטו שעורי ההנחה המגיעים עבור כל שנה.

החלטת כב' הרשמת ניתנה בהתאם לתקנה 205 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 על-פי למסמכים שבתיק.

העירייה הודיעה בתגובתה כי מספר חדשים לאחר הגשת התביעה, ביום 9.2.2009, העבירה אליה הקרן סכום של 131,517 ש"ח על-חשבון חוב הארנונה. כן טענה כי נפלה טעות סופר בסכום התביעה ועל הסכום להיות כמצוין בנספח לתביעה. לטענתה, לאחר תיקון הטעות שנפלה בציון סכום התביעה ובניכוי הסכום ששולם, יתרת החוב נכון ליום 26.11.2008 היא סכום של 105,628 ש"ח.

כב' הרשמת קבעה בהחלטתה, כי לראשונה בתגובתה, טענה העירייה כי התביעה מתייחסת לשנים 2003 עד 2008. טענה זו לא הועלתה בכתב התביעה, אולם נוכח פרוט הסכום בנספח התביעה לעומת פרוט הסכום בכתב התביעה, נראה כי נכונה טענה זו ואכן התביעה מתייחסת רק לשנים 2003 עד 2008.

באשר לטענת הקיזוז – הקרן לא הראתה כי הסכום שנגבה ממנה עבור שנת 2000 נגבה שלא כדין ואף לא הראתה כי ניתן לקזז סכום זה מסכום התביעה.

הקרן לא הראתה גם כי העירייה פעלה שלא כדין שעה שיחסה תשלומים ששולמו עבור חובות של שנים קודמות.

מהבקשה עולה, כי הקרן אינה מכחישה את חובות הארנונה לשנים 2003 עד 2008 אולם היא טוענת כי אין עליה לשלם לעירייה הפרשי הצמדה וריבית, לאחר שהעירייה סירבה לקבל ממנה את הסכומים הנומינליים אותם ביקשה לשלם.