עיריית טירה נ' יזיד ואח'

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיום 6.10.10 שניתנה אגב דיון בטענת פרעתי.

בהחלטה הנ"ל נדחתה בקשת המבקשות לפסול תצהירו של המשיב 1 שהוגש במסגרת תשובה לבקשה בטענת פרעתי.

רקע

2.המשיבים הגישו לביצוע פס"ד שניתן לטובתם ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א ביום 21.11.04.

המבקשות הגישו בקשה בטענת פרעתי, וטענו כי מילאו אחר פסה"ד, ועל כן אינן חייבות בתשלום הסכומים הנטענים בתיק ההוצל"פ.

המשיבים הגישו שני תצהירי תשובה, ולאחר שאחד מהם הוצא מהתיק בהעדר התייצבות, נותר תצהירו של המשיב 1.

3.ביום 6.10.10 התקיים דיון בבקשה בטענת פרעתי, ובמסגרתו נדרשה רשמת ההוצל"פ לתצהירו של המשיב 1. במהלך חקירתו התברר כי אינו יודע קרוא וכתוב בעברית, ועל כן ביקש ב"כ המבקשות למשוך את התצהיר.

כב' רשמת ההוצל"פ דחתה את הבקשה, והותירה את התצהיר על הבהרות העד לעניין זה על כנם.

לאחר שב"כ המבקשת הודיע כי הוא מפסיק את החקירה של העד הנ"ל, הורתה כב' הרשמת על הגשת סיכומי הצדדים בכתב בכל הנוגע לבקשה בטענת פרעתי במועדים נקובים.

4.הבקשה שבפני משיגה על החלטת כב' הרשמת שלא לפסול את תצהירו של המשיב 1.

עפ"י החלטתי מיום 19.10.10 הועברה הבקשה לתגובתו של ב"כ המשיבים, והאחרון התבקש להתייחס גם לאפשרות מתן רשות ערעור ללא קיום דיון.

להחלטה זו לא טרח ב"כ המשיבים להגיב.

טענות הצדדים

5.לטענת ב"כ המבקשות, טעתה כב' הרשמת שלא פסלה את התצהיר הלוקה והנעדר הצהרה בדבר תרגום האמור בתצהיר לשפתו של המצהיר כל זאת בניגוד לפקודת הראיות.

עוד נטען, כי עפ"י הפסיקה הנהוגה, לא ניתן להכשיר את התצהיר בדיעבד, גם לא במתן אפשרות למצהיר לאשר כי הדברים תורגמו לו, במיוחד לאחר שהמשיב 1 הודה שאינו יודע מה כתוב בתצהיר. משהתברר כי התצהיר הנ"ל אינו כדין ופסול, היה על כב' הרשמת להורות על הוצאתו מהתיק.

זאת ועוד, נטען כי בהותרת התצהיר נגרם למבקשות עוול, שהרי לולא קבלתו היתה מתקבלת בקשתן בטענת "פרעתי" בהעדר גרסה עובדתית נוגדת של המשיבים.

6.ב"כ המשיבים טען, כי עומדת לו זכותו לטעון ולהשיב לבקשה בע"פ בדיון, ולטענתו, לא השיב בכתב קודם לכן משום שזכות הטיעון מוקנית לו, בדיון שנקבע במעמד הצדדים.

לגופו של עניין, טען, כי לאחר שהמשיב 1 הודה בפני כב' הרשמת כי הוסבר לו האמור בתצהיר ולאחר מכן חתם עליו, ניתן היה להכשיר את התצהיר כפי שהורתה כב' הרשמת בהחלטתה.

עוד הוסיף ב"כ המשיבים וטען, כי התצהיר מילא אחר דרישת פקודת הראיות משהוזהר המשיב, ובנוסף לאחר שהודה המצהיר כי הוא הבין וידע את שנכתב בתצהיר אין תחולה לפסיקה שציטט ב"כ המבקשות ושאינה ישימה למקרה דנן.