עיריית טייבה והמורה להתעמלות אחראים לפציעת תלמיד בעת משחק קט רגל

רקע

ביום 18.2.1999 השתתף מוסבאח עבד אל קאדר יליד 5.9.1982 (להלן: "התובע"), במשחק קט רגל שנערך במסגרת שיעור ספורט של כתה יא' בבית ספר תיכון מקיף טייבה (להלן: "תיכון טייבה"). במהלך משחק הקט רגל ובפרץ של שמחה שלאחר הבקעת שער, נתלה התובע על קורת שער הקט רגל (להלן: "השער") אשר קרס על התובע וגרם לפגיעה בבטנו ובחזהו של התובע (להלן: "התאונה").

ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס למחלקה לטיפול נמרץ בביה"ח מאיר בכפר סבא, שם אובחנו פגיעות בריאה הימנית, בכבד ובכליה הימנית של התובע. ביום 22.2.1999 שוחרר התובע מהמחלקה לטיפול נמרץ והועבר לאשפוז. לאחר שחרורו מביה"ח ביום 15.3.1999 אושפז התובע מספר פעמים לתקופות של מספר ימים. 

לפני תביעה לחייב את הנתבעים לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו לתובעים עקב התאונה.

א.      א.       טענות בעלי הדין לעניין האחריות:

טענות התובעים

1.       1.      תיכון טייבה ו/או עיריית טייבה לא קיימו את חובתם להתקין ו/או לתחזק את השער באופן שימנע את קריסתו במהלך פעילות ספורטיבית של התלמידים.

2.       2.       משיב 2, מנהל תיכון טייבה (להלן: "המנהל") לא קיים את חובתו לוודא שהשער תקין.

3.       3.       משיב 3, המורה לחינוך גופני שהיה אחראי על פעילות הכיתה במהלך משחק הקט-רגל בו נפגע התובע (להלן: "המורה"), לא קיים את חובתו לוודא שהשער תקין ולא מנע את פעילות התלמידים על מגרש בו היה שער שאינו תקין.

4.       4.       משרד החינוך והתרבות (להלן: "משרד החינוך") לא קיים את חובת הפיקוח החלה עליו ולא פעל להבטיח שהשער תקין לא יתמוטט במהלך פעילות ספורטיבית של התלמידים בתיכון טייבה.

5.       5.       התובע נפגע מהשער שקרס עליו עקב הפרת חובת הזהירות החלה על כל אחד מהנתבעים ו/או הפרת חובה חקוקה החלה על הנתבעים. ועל כן על הנתבעים ביחד ולחוד לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב הפרת החובות כאמור.

            טענות תיכון טייבה ועיריית טייבה

1.       1.       התאונה אירעה ביום 18.2.1999, עוד בטרם ניתן צו הקפאת הליכים ומינוי נאמן לעיריית טייבה, ועל כן, אין התובעים רשאים להגיש את תביעתם שלא במסגרת הקפאת ההליכים.

2.       2.       עובר לקרות התאונה היה מצבה הכלכלי של עיריית טייבה קשה וחשבונות הבנק של עוקלו באופן אשר מנע ממנה לבטח את תלמידי תיכון טייבה ולשלם משכורות למורים.

3.       3.       בקיץ 1998 קובע השער על ידי קבלן שנשכר על ידי מהנדס העירייה ומנהל תיכון טייבה בהתאם להנחיות משרד החינוך.

4.       4.       האחריות לתאונה מוטלת על משרד החינוך אשר חייב היה לפקח מקרוב על ביצוע העבודות הקשורות בתיקון השער, ולא להסתפק בפיקוח כללי. במיוחד בהתחשב בכך שחודשים לפני התאונה ידע משרד החינוך שהשער אינו תקין.

5.       5.       עובר לפתיחת שנת הלימודים הרלבנטית אישר משרד החינוך את פתיחת הלימודים בתיכון טייבה. בכך יש כדי ללמד שעיריית טייבה ו/או תיכון טייבה ביצעו את חובותיהם ככל שמדובר בבטיחות מתקני הספורט בתיכון טייבה.

6.       6.       בעת קרות התאונה היה התובע בן 17 וההיתלות על השער נעשתה בניגוד להוראות הנהלת בית הספר והמורים ומתוך מודעות לסכנה הגלומה בהיתלות על שער מתנדנד. משכך יש לקבוע כי אשמו התורם של התובע לקרות התאונה מגיע לכדי 100%.

טענות המנהל והמורה