עיריית חולון נ' כהן-שור ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת להגשת תצהיר משלים.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בגין חובות ארנונה, מים וביוב על מבנה בגוש 6785 חלקה 47 ברחוב המשביר 6, חולון. סכום התביעה הועמד על 605,410 ₪.

הנתבעים טענו, בין היתר כי חלק ניכר מן התביעה התיישן וכי ובמועדים הרלוונטיים לתובענה, החזיקו בחלקי הנכס השונים מחזיקים אחרים ולא הנתבע 1.

ביום 12.9.2013 בעיצומה של ישיבת ההוכחות, עלה הצורך בבדיקת נתונים מחקירת עדיה של התובעת ובעיקר, כאלו הקשורים בחברת "עוף טוב", בגדר חיובי ארנונה בפועל שהתקבלו משנת 1999. לגביהם, התבקשה התובעת לבדוק, האם ההתחייבויות הן לנכס אחד או למספר נכסים והאם קיימות הודעות חדילה רלוונטיות. עוד התבקשה התובעת לבדוק נתונים בעניינו של מר בן אפרים הקשורים לקיומם של חיובים או זיכויים אפשריים.

ביום 17.9.2013 הגישה התובעת "הודעת הבהרה" במסגרתה, טענה כי מר בן אפרים חויב בגין שטחים התואמים את אלו שהשכיר על פי הסכם השכירות שלו ועל פי הגודל המופיע בספרי העירייה והפנתה להודעת חדילה של מר בן אפרים, החל מיום 31.1.2006. עוד הפנתה התובעת למועד בו החלה חברת "עוף ראשון" להחזיק בנכס – 15.2.1999 ובהתאם לביקורת במקום נעשה ביצוע שינוי המחזיק לחברת "שמוליק בשר". נוכח מדידות שבוצעו במקום חויב הנכס בגין 318 מ"ר כאשר "עוף ראשון החזיקה רק ב – 36 מ"ר בגין קרקע תפוסה שאינה מחויבת.

הנתבעים התנגדו להגשת ההבהרה במתכונת זו ולטענתם, היא מהווה מקצה שיפורים אסור.

במסגרת החלטתי מיום 12.12.2013 הורתי על הוצאת ההבהרה מן התיק במתכונתה החורגת מההיתר שניתן במסגרת החלטה קודמת.

כעת, מונחת לפניי בקשת התובעת להגשת הבהרתה במסגרת תצהיר עד וכן לזימונו לחקירה במסגרת ישיבת ההוכחות הקבועה. לטענתה, בעת חקירת עדיה נפתחה הדלת להמצאת נתונים ומסמכים נוספים וההבהרה הוגשה כתגובה להחלטת בית המשפט. עוד מוסיפה התובעת, כי אין בתצהיר המתבקש כדי להרחיב את גדר המחלוקת בין הצדדים ונוכח החלטת בית המשפט אשר לכשל הראייתי בהודעת ההבהרה, הוגשה הבקשה כעת.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, עסקינן במקצה שיפורים שנועד לתיקון מחדליה של התובעת, תוך הרחבת חזית המריבה והוספת ראיות חדשות שלא על פי כללי הפרוצדורה.

הנתבעים מפנים לכך שכל הנתונים והמסמכים שהגשת מתבקשת כעת, היו בשליטת התובעת וידועים לה עוד בטרם הגשת חבילת ראיותיה. עוד טוענים הנתבעים, כי הבקשה מהווה ניסיון של התובעת להותיר את הודעת ההבהרה בתיק, לאחר שבית המשפט הורה על הוצאתה.

הנתבעים מסכמים בכך שאין עסקינן בהוספת תצהיר אחד, אלא מספר תצהירים שיתמכו בהודעת ההבהרה. לטענתם, העתרות לבקשה תגרום להם לצורך בביצוע השלמה ראייתית, תוביל להימשכות ההליכים ותפגע בזכויותיהם הדיוניות.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש להעדיף את הירידה המתבקשת לחקר האמת ולקבל את בקשת התובעת להגשת תצהיר מבהיר משלים.

כידוע, על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" והגשת ראיות נוספות תוך כדי ההליך היא החריג.

התובענה מצויה בשלב בירור הראיות ובטרם סיום הבאת ראיות הצדדים. אכן, ניתן היה לצרף את הנתונים העולים בבקשת ההבהרה למסגרת חבילת ראיות התובעת. עם זאת, משנפתחה הדלת במסגרת חקירת עדיה להידרש לנתונים נוספים, לא ראיתי כיצד אוכל כעת למנוע ממנה לעשות כן ובמסגרת הראייתית המתבקשת.

לכל היותר, מדובר במחדל דיוני שאינו שקול כנגד הירידה המתבקשת לחקר האמת. הנתונים העולים במסגרת בקשת ההבהרה רלוונטיים למחלוקת, הם נחזים כאוצרים משקל ראייתי לכאורי ודרושים לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים. איני מקבע מסמרות לעניין המשקל הראייתי שיינתן, אם בכלל, לתצהיר המשלים שתגיש התובעת. שמורות טענות הצדדים בנושא.

מן המקובץ אני קובע, כך –

התובעת תגיש את תצהיר משלים שימוקד לסוגיות בהן נדרשה להשלמה וזאת עד מחר – 26.12.2013. התובעת תמציא את התצהיר במסירה אישית לנתבעים עד השעה 1300.

התצהיר המשלים יחשב כחלק מחבילת ראיותיה של התובעת ונשמרת זכותם של הנתבעים לעתור להשלמה ראייתית, במידת הצורך.

סוגיית ההוצאות תוכרע בסוף ההליך וגם בהתאם לתוצאותיו.