עיריית חולון נ' הויזמן ואח'

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה שלפניי בהסכם שכירות מוגנת לביתן תעשייתי מס' 20 ברחוב בר כוכבא 12 בחולון, אשר ידוע כחלקה 583 בגוש 6020 (להלן: "הנכס").

2.עיריית חולון (להלן: "התובעת"), עותרת בתביעה דנן לסילוק ידם של הנתבעים מהנכס וכן עותרת לתשלום חוב דמי שכירות בסך 18,790 ₪.

טענות התובעת:

3.החברה הכלכלית לפיתוח חולון הוסמכה על ידי התובעת לנהל את נכסי עיריית חולון, בעלת הזכויות בנכס. כך, בתאריך 31.1.93 נחתם הסכם שכירות מוגנת (להלן: "ההסכם") בין החברה הכלכלית לבין מר אמנון הויזמן (להלן: "הנתבע") והגברת קרן הויזמן (להלן: "הנתבעת") לגבי הנכס [נספח א לת/2].

4.על פי סעיף 6 להסכם, הנתבעים התחייבו לשלם לחברה הכלכלית דמי שכירות חודשיים בסך 2,500 ₪, בראשון לכל חודש קלנדרי. למרות התחייבות זו, איחרו הנתבעים בתשלום דמי השכירות בחודשים ינואר 2008 ועד לחודש מרץ 2008. החברה הכלכלית הודיעה לנתבעים שאינה מוכנה לקבל תשלום דמי שכירות באיחור כה ניכר [נספח ב' לת/2].

5.על פי סעיף 17 להסכם רשאית החברה הכלכלית לבטל את ההסכם ולדרוש את פינויו המיידי של הנכס והשבתו לתובעת, במקרה בו הנתבעים אינם משלמים את דמי השכירות לאחר שבעה ימים מקבלת הדרישה לתשלום.

6.בהתאם לכך, הודיעה החברה הכלכלית, בתאריך 16.4.08, על ביטול ההסכם. בתאריך 17.4.08 החזירה החברה הכלכלית לנתבעים את השיקים המעותדים שנמסרו לה על ידי הנתבעים.

7.לאחר פגישה בין החברה הכלכלית לנתבעים, נאותה זו, לפנים משורת הדין ובאופן חד פעמי, לקבל את השיקים הדחויים שמסרו לה הנתבעים. החברה הכלכלית הבהירה לנתבעים שהיא עומדת על תשלום הפרשי ההצמדה המגיעים לה, בגין העיכובים בתשלום במהלך כל תקופת השכירות וכן הפרשי הצמדה וריבית בגין השיקים הדחויים. הנתבעים התחייבו לתקן את ההפרה ולהסדיר את התשלומים.

8.על אף התחייבות הנתבעים להסדרת התשלום, הדבר לא נעשה. כך, הנתבעים המשיכו לשלוח לחברה הכלכלית שיקים מעותדים לחודשים נובמבר 2008-ינואר 2009, כתשלום דמי השכירות לחודשים יולי-ספטמבר 2008. החברה הכלכלית סירבה לקבל שיקים אלה והשיבה אותם לנתבעים.

9.הפרה נוספת של ההסכם נוגעת למתן הרשאה לצדדים שלישיים לעשות שימוש בנכס. כך, התחייבו הנתבעים בסעיף 2 להסכם שלא למסור ו/או להעביר את זכויותיהם בנכס, או חלקו, ו/או להשכירו ו/או להרשות השימוש בו לאחר.

10.למרות התחייבות מפורשת זו, הנתבעים שלחו לחברה הכלכלית שיקים של ניוקינג בע"מ, ח.פ. 513846147 (להלן: "ניוקינג"), כתשלום דמי שכירות. בעקבות מסירת השיקים ערכה החברה הכלכלית בדיקה. אז התברר, שהנתבעים השכירו את הנכס לניוקינג. ממצא זה עולה אף מתדפיס רשם החברות, שם מצוינת כתובתה הרשומה של ניוקינג בנכס. כעולה מתדפיס רשם החברות, בעלת המניות העיקרית בניוקינג היא גברת שרה הויזמן, רעייתו של הנתבע. כך, הנתבעים אינם בעלי השליטה בניוקינג [נספח י"ג לת/2].

11.החברה הכלכלית מעולם לא אישרה לנתבעים לאפשר לניוקינג לעשות שימוש בנכס. השכרת הנכס לניוקינג מהווה ההפרה יסודית של ההסכם ומקנה לחברה הכלכלית את הזכות להביא לביטולו ולדרוש את פינוי הנכס.

12.לא זו אף זאת, מסיור שערך נציג החברה הכלכלית בנכס בחודש יולי 2007, התברר שבנכס עושה שימוש חברה נוספת, תשורה סוכנות לביטוח (1993) בע"מ (להלן: "תשורה"). החברה הכלכלית מעולם לא אישרה לנתבעים לאפשר לתשורה לעשות שימוש בנכס בכל צורה שהיא. יתר על כן, כפי שעולה מתדפיס רשם החברות, הנתבעים אינם בעלי המניות בתשורה [נספח יד לת/2].

13.השכרת הנכס לתשורה מהווה ההפרה יסודית של ההסכם ומקנה לחברה הכלכלית את הזכות להביא לביטולו ולדרוש את פינוי הנכס.

14.החברה הכלכלית שבה והודיעה לנתבעים על ביטול ההסכם במכתב מתאריך 10.8.08, אך הנתבעים לא תיקנו את ההפרה. על כן עתרה החברה הכלכלית לסילוק ידם של הנתבעים מהנכס והשבתו לידיה כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ.

טענות הנתבעים:

15.הנתבעים שוכרים את הנכס מהתובעת במשך 16 שנים. במהלך השנים הללו, הנתבעים שילמו את מלוא דמי השכירות.

16.הנתבעים מפעילים בנכס עסק לשיווק מכשירי חשמל ביתיים. במהלך השנים, התרחשו מספר פעמים אילוצים כלכליים במשק, לרבות בענף בו עוסקים הנתבעים. החברה הכלכלית הכירה בנסיבות אלה והגיעה עם הנתבעים להסדרי תשלומים, אשר במסגרתם שולמו כל דמי השכירות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. כך, בסופו של יום, הנתבעים לא נותרו חייבים לחברה הכלכלית כספים.