עיריית חדרה נ' אריאלי

החלטה

המשיבה הגישה ביום 27/6/01 שיק ע"ס 2,660 ₪, ז"פ 20/03/01, לביצוע בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

בקשת הביצוע מציינת, כי הסמכות לדון בהתנגדות בבימ"ש השלום בחדרה "...הואיל והרשות המקומית היא בחדרה".

עפ"י החלטת רשם ההוצל"פ ההתנגדות אשר הוגשה ביום 17/1/10, הוגשה באיחור העולה על 30 ימים שלאחר מועד המצאת האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ, אשר חל ביום 27/11/09.

בהחלטת רשם ההוצל"פ נפלה טעות אשר ייחסה את ההתנגדות כמוגשת ביחס לביצוע תביעה, אולם, אין בטעות זו כדי לשנות מאומה מן העובדות, זולת העובדה כי לצורך הגשת התנגדות לביצוע שטר בתוך המועד הנקוב בחוק, קצובים 20 ימים לעומת 30 כאשר המדובר בהתנגדות לביצוע תביעה.

יחד עם ההתנגדות הגיש המבקש גם בקשה להארכת המועד להגשתה.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש, המציין, כי מאז פתיחת תיק ההוצל"פ בשנת 2001 לא בוצעה מסירה של האזהרה ולא נשלחו אל המבקש כל התראות ביחס לשיק שחזר והוגש לביצוע.

עוד מצהיר המבקש, כי כל אותן שנים רבות, כתובתו הייתה רשומה במשרד הפנים ולא היה כל קושי לאתרו במענו.

המבקש מצהיר, כי למן נובמבר 2002 עזב את חדרה ועבר להתגורר בבית דגן ולא היה כל קושי ליישם מסירה שם.

במאמר מוסגר אציין, כי על פי האמור בהחלטת רשם ההוצל"פ יושמה למבקש, היינו, לחייב בתיק ההוצל"פ אזהרה במסירה מלאה ביום 27/11/09.

עוד מציין המבקש בבקשתו, כי הסמכות המקומית מסורה לבימ"ש השלום בראשון לציון, באשר הוא תושב בית דגן.

בנוסף, טוען המבקש טענת התיישנות, אולם מקומה של ההכרעה בטענה זו לא יכירנה במסגרת בקשה זו.

העירייה המשיבה, מציינת בתשובתה, כי המבקש קיבל את האזהרה ביום 27/11/09 ולכן אמור היה להגיש בחלוף 20 ימים את ההתנגדות אך עשה זאת באיחור והגישה רק ביום 3/1/10, היינו, באיחור של למעלה מ-15 ימים.

עוד מציינת המשיבה, דבר קיומו של תיק הוצל"פ נוסף בין הצדדים, אף הוא משנת 2001, שזכרו לא בא בבקשת המבקש ועל כך, כי אין בבקשתו כל טעם סביר שהוא מכוחו יוארך המועד להגשת התנגדות.

בתשובתו של המבקש, בתגובת העירייה, מציין המבקש, כי למן קבלת הדרישה (בלא שנקב הוא במועד כלשהו) פעל בלא לאות "...לפטור את עניין החוב תוך שאני משוכנע שהחוב לא הובא בכל דרך" וכן מציין הוא, כי האיחור הקל בין 15 ימים הנזכרים בתשובת המשיבה הינו בטל בשישים לעומת עשר השנים שחלפו מאז נפתח התיק נשוא ההתנגדות.

הנסיבות העולות הן מן הבקשה והן מן התשובה והמענה לה, לעניות דעתי, מחייבות מתן ארכה וזאת לא בשל הימצאו של טעם מיוחד הנדרש בתקנות ההוצל"פ ובתקנות סדר הדין האזרחי, אלא, מכוח הסמכות המוקנית לרשם ביהמ"ש בסעיף 90 לחוק בתי המשפט המקנה סמכות להאריך מועדים מקום שלדעת הרשם , "...ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך, ", מחייבות העובדות הארכת מועד.

העובדה שבמשך כ-10 שנים לא מצא ה לנכון המשיבה לפעול בשקידה ראויה להמצאת אזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ, אינה יכולה להיות מנותקת לחלוטין מהחלטה זו.

החייב אינו "תוכנית חסכון" והמתנה בת 10 שנים בין פתיחת תיק לבין המצאת אזהרה פוגעת ביכולתו להתגונן כראוי מפני התביעה השטרית.

הוסף לכך, כי עיון בבקשת הביצוע בפרק אשר כותרתו "העובדות המשמשות עילה לבקשה" אינו מגלה אף לא עובדה אחת המשמשת עילה לבקשה (אתעלם ממשמעות העובדה כי ב"כ המשיבה כלל אינו חתום על הגשת הביצוע) והרי לך בקשת ביצוע ולעת הגשת התנגדות, כתב תביעה בסדר דין מקוצר, נטול עובדות המשמשות עילה להגשתה.

באשר לסמכות המקומית העובדה, כי הזוכה בתיק ההוצל"פ הינה רשות מקומית בעיר חדרה, אינה מעלה ואינה מורידה מטענתה של המשיבה, כי הסמכות לדון בהתנגדות, היא של בימ"ש השלום בחדרה.