עיריית חברון ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

השופט נ' סולברג:

1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים לביטול צו תפיסת מקרקעין 8/17/ת' וצו תפיסת מקרקעין 9/17/ת' (להלן:צווי התפיסה או הצווים), שהוצאו על-ידי המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון (להלן: המפקד הצבאי) לצורך שדרוג מרכיבי הביטחון במרחב תל-רומיידה בחברון.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

2. ביום 28.3.2017 חתם המפקד הצבאי על הצווים, מכוחם נתפסו 1047 מטרים רבועים במקרקעין המצויים במרחבH2 בחברון, הנתון לאחריות ביטחונית ישראלית, לשם הקמת עמדות בידוק 'תמר' ו'שפלה' (להלן: עמדות הבידוק). ביום 6.4.2017 הגישו העותרים התנגדות לצווים, וזו נדחתה על-ידי היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון. בהודעת הדחייה מיום 11.5.2017 נכתב כי צווי התפיסה הוצאו במסגרת "ההחלטה לשדרג את התשתית הביטחונית במרחב H2 של חברון, מתוך מטרה לשפר, הן את המענה הביטחוני, הן את מרקם החיים במרחב". עוד צוין כי העמדות המשודרגות "נועדו להחליף את החסמים הקיימים כיום במרחב הסמוך להן [...] והכל באופן שיקל על תנועת תושבי המקום הפלסטינים וישפר את ביטחונם". משנדחתה ההתנגדות, הוגשה העתירה דנן, בד בבד עם בקשה למתן צו ביניים, בקשה שנדחתה בהחלטתי מיום 8.6.2017.

3. בעתירתם טוענים העותרים כי צווי התפיסה אינם עולים בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי וכללי המשפט המנהלי הישראלי. לטענתם, תכלית הצווים אינה מצדיקה את הרחבת שטח המקרקעין התפוסים, מ-106 מטרים רבועים טרם שדרוג עמדות הבידוק ל-1047 מטרים רבועים לאחר הוצאת הצווים. זאת, בייחוד נוכח העובדה שעמדות הבידוק הישנות נתנו מענה לצרכי הביטחון גם בימי האינתיפאדה השנייה, שבה הסיכונים הביטחוניים היו גבוהים במידה משמעותית מאלו שהיום. עוד נטען כי שדרוג עמדות הבידוק יפגע בצורה לא מידתית במרקם החיים של תושבי המרחב, לרבות: בחופש התנועה והדת שלהם, בקניינם, במסחר באזורי העיר העתיקה והשוק, וכן ביכולת ההגעה למוסדות החינוך במרחב. לדידם של העותרים, הפגיעה בזכויותיהם היא כה משמעותית, עד שיש בה כדי להתגבר על הצורך הביטחוני בשדרוג עמדות הבידוק. עוד נטען כי ההליך המנהלי להוצאת הצווים לקה בפגמים, מכיוון שלא כלל איסוף נתונים כנדרש, לא הושתת על תשתית עובדתית ראויה, והתבסס על שיקולים פוליטיים וזרים.

4. מנגד טוענים המשיבים בתגובתם לעתירה כי קיים צורך ביטחוני מובהקלשדרג את עמדות הבידוק לעמדות 'חכמות', וזאת נוכח כמות והיקף האירועים החבלניים שארעו בשנים האחרונות במרחב. לטענתם, האמצעים הביטחוניים הקיימים כיום אינם מגינים על כוחות הביטחון מפני תקיפה מטווח קרוב, ואינם נותנים מענה לזריקות אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים, ואף להפרות הסדר המתרחשות במרחב. לדבריהם, עמדות הבידוק החדשות תוכננו על סמך ניסיון רב שנים והן נועדו ליתן מענה לסיכונים המתוארים. אשר להיקף השטח שנתפס, טוענים המשיבים כי הוא דומה להיקפם של שטחים שנדרשו להקמת עמדות בידוק משודרגות באזורים אחרים בחברון, שנדונו ואושרו בהליכים שהתקיימו לפני בית משפט זה בשנים האחרונות. אשר לטענות העותרים בנוגע לפגמים שנפלו לכאורה בהליך הוצאת הצווים, טוענים המשיבים כי ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה מעמיקה, סדוּרה, ועל בסיס שיקולים ענייניים בלבד.

5. המשיבים מטעימים כי שדרוג מעברי הבידוק צפוי להקל על האוכלוסיה הפלסטינית במרחב במספר היבטים:ראשית, התכנית החדשה תאפשר מעבר כלי רכב בציר 'ציון', שעליו נמנעת כיום תנועת כלי רכב פלסטיניים. בד בבד, בכפוף להחלטת המפקד הצבאי ולמציאות הביטחונית במרחב, מתוכננת פתיחה מדורגת ומבוקרת של ציר 'תמר-שפלה'. שנית, סדרי הבידוק החדשים תוכננו כך שיגנו בצורה טובה יותר על פרטיות הנבדקים. שלישית, המשיבים הצהירו על כוונתם להסיר את חסם 'ג'ילבר', ובכך להפחית את כמות החסמים במרחב משלושה לשניים, דבר שיקל על הבידוק ועל המעבר של התושבים הפלסטיניים למרחב מערת המכפלה. רביעית, כתוצאה משדרוג המעברים, צפויות להיפתח 6 חנויות מסחר שנמצאות בציר 'תמר-שפלה'. זאת ועוד, לטענת המשיבים, מרכיבי הביטחון החדשים לא פוגעים בשטחים הפרטיים של העותרים 4-6, בניגוד לנטען על-ידם.

6. בדיון שנערך ביום 19.9.2017 חזרו ב"כ הצדדים על עיקרי טענותיהם כאמור. אל"מ איציק כהן, מח"ט יהודה, ענה לשאלותינו, הציג מפה שבאמצעותה הסביר את השינויים ואת משמעויותיהם על האוכלוסיה הפלסטינית, והוסיף לעדכן כי בינתיים הושלמה בניית שני המעברים, וכי לפני ימים אחדים הוסר חסם ג'ילבר מהמרחב. כמו כן, ציין אל"מ כהן שהמעברים החדשים שיפרו את ההקפדה על פרטיות התושבים, מכיוון שהבידוק נעשה עתה באמצעות מכשירים לגילוי מתכות ולא באופן ידני. מח"ט יהודה ציין עוד ששדרוג המעברים מאפשר עתה לתושבים הפלסטיניים באיזור להגיע במכונית עד לביתם, דבר שלא התאפשר במשך שנים רבות.

דיון והכרעה