עיריית הרצליה נ' בכר ניסים ואח'

החלטה

חרף ההבנה למצוקתה של המבקשת, הרי שבנסיבות המקרה לא ניתן להעתר לבקשתה.

קציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, עניינו תשלומים שוטפים מן הקופה, ולא תשלום חובות אשר נצברו בעבר, וזאת בין אם קודם לצו הכינוס או לאחריו.

זאת ועוד; מרגע בו ניתן כנגד החייב צו כינוס, הרי שממילא לא היתה המבקשת זכאית לגבות מזונות חודשיים בהתאם להחלטות בית המשפט למשפחה. זאת, באשר אלו ניתנו בעוד החייב סולבנטי, כאשר הצדדים היחידים לדיון הם החייב ורעייתו. מצב דברים זה משתנה, כאשר החייב נקלע לפשיטת רגל, ומן הראוי למנוע מצב בו הנהנית היחידה מכספיו היא גרושתו, באורח המקפח את הנושים האחרים, ובמידה רבה הופך את מצבה טוב בהרבה ממצבה של רעיית חייב אשר נותרה נשואה לו חרף קריסתו הכלכלית.

אלא, שהמבקשת שבפני הגישה את הבקשה לפי סעיף 128 לראשונה, רק שנים לאחר מתן צו הכינוס, וכאשר כבר עמדה על הפרק בקשה למתן הפטר; לא ניתן, במלוא הכבוד הראוי, להפוך את סעיף 128 לכלי לגביית חובות קודמים של מזונות, ובעיקר כאלו שמעולם לא עברו דרך "הפריזמה" של סעיף 128 לפקודה קודם לכן.

יש ממש גם בטענות המנהל המיוחד כי ממילא, פסקי הדין בעניין המזונות ניתנו לפני שנים, במצב עובדתי שונה לגמרי (כך למשל, בנם של החייב והמבקשת הפך ביני לביני לבגיר); וממילא לא ניתן לעשות בהם שימוש עתה.
עם זאת, ובהנחה כי נצבר חוב מזונות, הרי שדווקא הפטרו של החייב עשוי לשחק לטובתה של המבקשת; זאת, נוכח הסייג החל על הפטרים ככל שהדבר נוגע לחוב מזונות. במצב דברים שכזה, שכן דווקא אם נכונה טענתה כי החייב עשוי לצבור נכסים חדשים בעתיד, הרי החזרתו להיות אדם סולבנטי עשויה לסייע למבקשת להפרע מן החייב, ככל שהוא נותר חב לה חובות שאינם ברי-הפטר. אלא, שאין אני נדרשת להכריע בעניין זה בנסיבות הבקשה שבפני.

אי לכך, הבקשה נדחית.
בנסיבות המקרה, נוכח מצבה הקשה של המבקשת, ונוכח העובדה כי המנהל המיוחד, בהגינותו, לא עמד על פסיקת הוצאות, בחרתי להילך לפנים משורת הדין ולא לחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: