עיריית באר שבע נ' מיטינה

החלטה

1.המבקשת עותרת לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה ביום 25/10/10 בהעדר הגנה וחייבה לשלם למשיבה סך של 66,921 ₪ בצירוף הוצאות משפט.

(יוער כי בתביעה נתבע סך של 65,671 ₪ והפסיקתא אשר הוגשה חורגת מסעד זה).

2.עסקינן בכתב תביעה מיום 23/8/2010 לשיפוי המשיבה בגין הוצאותיה לשיפוץ מבנה ברחוב

שפרינצק 6/5 באר שבע, מכח חוק עזק לאר שבע (מבנים מסוכנים), תשמ"ד – 1983.

לשיטת המשיבה המבקשת חבה לה 45,629 ₪ מיום 9/11/03 וסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980. מהמועד האמור, בו הוציאה המשיבה דרישה רשמית לתשלום, גוזרת המשיבה את המועד בו נולדה עילת התביעה.

3.לטענת המבקשת, בבקשתה מיום 24/1/11, ומהמסמכים אשר צורפו לבקשתה, עולה כי סמוך לאחר קבלת כתב התביעה וההזמנה לדין פנתה ללשכה לסיוע משפטי. ביום 4/11/10 לאחר מתן פסק הדין נדחתה בקשתה לקבלת סיוע בגין חוסר זכאות כלכלית. ככל הנראה בגלל קצבת נכות אשר מקבל בנה.

עוד טענה כי לאחר שקיבלה את כתב התביעה פנתה למשרד ב"כ המשיבה, שם הרגיעו. אותה בטענה כי לא יעשו לה דבר. באשר למועד הגשת הבקשה מבהירה המבקשת כי עד שמצאה עו"ד אשר הסכים לייצגה חלף המועד להתגונן ולביטול את פסק הדין.

לגופו של עניין טוענת המבקשת כי התביעה התיישנה, ולחילופין כי חל שיהוי בגינו מנועה המשיבה לתבוע אותה.

עוד נטען להעדר אישורים בדבר ההוצאות אשר הוציאה המשיבה לביצוע השיפוץ וכי המבקשת תברר מדוע בסופו של יום לא זכתה למענק, לו היתה זכאית, להשתתפות בעלות השיפוץ ממשרד השיכון.

4.המשיבה בתגובתה, אשר לא נתמכה בתצהיר, טוענת כי עילת התביעה לא התיישנה. עוד נטען כי הבקשה הוגשה באיחור שעה שפסק הדין הומצא למבקשת ביום 2/11/10. יוער כי טענה זו נטענה ללא אסמכתאות אולם נוכח הבקשה להארכת מועד לא אדרש לעניין זה. מעיון בתיק עולה כי ככל הנראה מועד המצאת פסק הדין הינו 11.11.2010 ולפיכך הבקשה הוגשה באיחור של כחודש ומספר ימים.

עוד נטען כי המבקשת פנתה במשך השנים וביקשה הנחות לפיכך הודתה בחוב ואין לה טענות הגנה.

דיון והכרעה

5.לאחר עיון בבקשה, בגובה ובתשובה עולה, כי יש לבטל את פסק הדין.

המבקשת לא זנחה הטיפול בתביעה אלא פנתה במיידית ללשכה לסיוע משפטי והמתינה לסיוע ולאחר שפנייתה נדחתה מצאה עו"ד חליפי. בהעדר תצהיר מטעם ב"כ המשיבה לא נסתרה טענת המבקשת כי נאמר לה ממשרדו כי לא יעשה לה דבר.

פניית המבקשת לסיוע משפטי מהווה טעם מספיק המסביר את מחדלה להתגונן. טענתה כי ארך זמן לאתר עו"ד אשר יסכים לייצגה, מהווה בנסיבות העניין טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת בקשה . יוער כי האיחור אינו משמעותי וסיכויי הגנה לגופו של עניין מחייבים מתן ארכה כאמור.

6.לגופו של עניין, לא ניתן לשלול טענת ההתיישנות של הנתבעת. לא מצאתי בתגובת המשיבה כל מסמך בכתב מטעם המבקשת המהווה הודאה המאריכה את תקופת ההתיישנות וממילא טענות כאמור מקומן במסגרת דיון בבקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות, אם תוגש, או בהליך העיקרי.

יוער כי בתא"מ 4710/09 עיריית באר שבע נ' לביא ויקטור דחתה כב' השופטת קויפמן תביעה דומה מחמת התיישנות.

בנוסף עומדת למבקשת בנוסף גם טענת השיהוי. כתב התביעה אינו מפרט כנדרש את מועד הולדתה של עילת התביעה והסתמכות המשיבה על דרישת תשלום מיום 9/11/03, אינה נקייה מספקות.

גם סכום התביעה ואופן חישובו אינם ברורים די צרכם. לא צורף לכתב התביעה אישור המהנדס וספק בעיני אם די במקרה דנן בתדפיס העירייה.