עיריית באר שבע נ' חדד ואח'

החלטה

המבקשים עותרים לביטול פסק הדין מיום 19.6.11 אשר ניתן בעקבות החלטתי מיום 9.6.11 למחיקת כתב ההגנה הואיל ולא נתמך בתצהיר בניגוד לתקנות הדנות בתביעה לפינוי מושכר.

בניגוד לעמדת המשיבה מדובר בהחלטה במעמד צד אחד הואיל וההחלטה ניתנה על סמך בקשת המשיבה, במעמד צד אחד, למחוק את כתב ההגנה.

לאחר עיון בבקשות ובתגובות ונוכח נסיבות העניין, מצאתי כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין כמבוקש.

אכן המבקשים פעלו בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי ואף היותם בלתי מיוצגים אינה מהווה עילה להתעלמות משתי החלטות מפורשות של בית המשפט מיום 1.9.10 ובדיון בפני כב' השופטת וולפסון ביום 8.11.10. אולם ב"כ המשיבה המתין עד סמוך למועד שמיעת הראיות להגיש בקשתו למחיקת כתב ההגנה שעה שמחדלם של המבקשים התרחש כחצי שנה קודם לכן. גם התנהלות כאמור אינה תורמת לניהול ראוי של ההליך ולאור נסיבות העניין ניתן היה להפנות תשומת לב המבקשים לחובתם להשלים את הגשת התצהירים, גם אם אין חובה דיונית כאמור.

בד"נ 22/82 בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' בע"מ ואח' , הבהיר השופט ברק (כתוארו אז) את טיבה של דרישת תום הלב במילים הבאות, בעמ' 484:

"...עקרון תום הלב מחייב הגינות ויושר במשא ובמתן החוזי. החוק אינו דורש, שהצדדים יהיו מלאכים זה לזה. אך החוק דורש, כי הצדדים לא יהיו זאבים זה לזה. דרישתו של החוק היא, כי אדם לאדם – אדם."

מאחר וחובת תום הלב חלה גם בהתנהלות דיונית לא ראוי לחסום יומם של המבקשים בגין מחדלים דיוניים.

לא מצאתי כי שלב דיוני זה ראוי לשלול בו את ההגנה המשפטית של המבקשים. ראשית, לו סברה המשיבה כי ניתן לקבל פסק דין על סמך טענות משפטיות ללא בירור עובדתי, היה עליה לטעון זאת בדיון בפני כב' השופטת וולפסון.

יתרה מכך, מדובר במקרה רגיש של עמותה הפועלת למען יתומים ואלמנות וקל וחומר כי במקרה כאמור לא ראוי להכריע הסכסוך על סמך טעות דיונית של המבקשים.

"חייב אדם להזהר ביתומים ואלמנות מפני שנפשן שפלה למאד ורוחם נמוכה אע"פ שהן בעלי ממון אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו מוזהרים אנו עליהן שנאמר כל אלמנה ויתום לא תענון. והיאך נוהגין עמהן. לא ידבר אליהם אלא רכות. ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד. ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים. ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. כל המקניטן או מכעיסן או הכאיב להן או רדה בהן או אבד ממונן הרי זה עובר בלא תעשה וכל שכן המכה אותם או המקללן. ולאו זה אע"פ שאין לוקין עליו הרי עונשו מפורש בתורה וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב. ברית כרת להן מי שאמר והיה העולם שכל זמן שהם צועקים מחמס הם נענים שנאמר כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו. במה דברים אמורים בזמן שעינה אותן לצורך עצמו. אבל עינה אותם הרב כדי ללמדן תורה או אומנות או להוליכן בדרך ישרה הרי זה מותר. ואע"פ כן לא ינהוג בהן מנהג כל אדם אלא יעשה להם הפרש וינהלם בנחת וברחמים גדולים וכבוד שנאמר כי ה' יריב ריבם. אחד יתום מאב אחד יתום מאם. ועד אימתי נקראים יתומים לענין זה. עד שלא יהיו צריכין לאדם גדול להסמך עליו ולאמנן ולהטפל בהן אלא יהיה עושה כל צרכי עצמו לעצמו כשאר כל הגדולים" (רמב"ם, הלכות דעות, ו, י [ז].

לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו רק במידה ויינתן פסק דין המקבל את התביעה.

התיק יועבר בהקדם לקביעה בפני שופט.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"א, 24 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: