עיריית באר שבע ואח' נ' יעקובוב ת.ז. 307339101 ואח'

החלטה

בפני בקשה של הנתבעים בתיק העיקרי לסלק את התביעה בתיק העיקרי על הסף מההנמקות הבאות:

התיישנות - כי בחלקה התביעה היא על חובות שהתגבשו מעל ל- 7 שנים.

העדר עילה כי בהתייחס לחובות הנטענים בין השנים 2000- 2005 . כי התביעה נסמכת על כתב אישום שהוגש נגד ה"ה יוסף שפי שהיה מנהל מחלקת הגבייה בעירייה ונטען כי מעל בכספים. אולם לפי כתב האישום מעשי המעילה לכאורה חלו בתקופה שבין אוגוסט 2006- פברואר 2008. לכן לכל היותר התקופה שבה נטען ע"י נישומים לתשלומים שלא נרשמו היא מאוחרת לתקופת היווצרות החובות. כמו כן נטען כי התשלומים של המבקשים שולמו אחרי פברואר 2008 .

תשובת באי כוח התובעת, המשיבה, היא כי המעילה היא על הנחות לא חוקיות שניתנו בין היתר למבקשים על ידי מר שפי. הגילוי הוא מסוף שנת 2008. בנוסף תוך תקופת ההתיישנות החל תהליך של גבייה מנהלית על ידי משלוח מכתבי דרישה. נטען כי הפסיקה הכירה הפסקת המרוץ ההתיישנות כאשר רשות מנהלית מתחילה בהליך גביה מנהלי עוד לפני הגשת תובענה לבית המשפט תוך הפנייה לרע"א 187/05.

לגבי העדר עילה נטען כי טיב המעילה עוסק בתשלומים בפועל שאינם מלאים ואילו בעניינם של המבקשים, הנתבעים בתיק העיקרי מדובר על העדר תשלום בכלל. לפיכך אין בסיס לטענת העדר העילה.

נטען גם כי גילוי המעילה גרר הליך מנהלי לו היו שותפים גם המבקשים כי ניתנה לתושבים שהייתה להם מחלוקת להעלות את טענותיהם ולאחר שהמבקשים נשמעו הוסכם על העברת המחלוקת לבית המשפט .

לכך הושב על ידי בא כוח המבקשים כי מדובר היה רק לגבי הנכס ברחוב אבישי 35 אך מבלי לוותר על טענת ההתיישנות. כן נטען כי הסכמה זו היא משנת 2009 ועדיין היה שיהוי של שלוש שנים.

נטען גם כי אין לקבל את העמדה המשפטית כי תקופת ההתיישנות מסתיימת עם נקיטת הליך מנהלי.

הפסיקה הכירה בהליך גבייה מנהלי בטרם הגשת כתב תביעה לבית המשפט כתביעה לקיום זכות על פי סעיף 2 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 כאשר משלוח הדרישה לנישום לשלם את חובו הוכר כחלק מהליך הגבייה (רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית ( 20/6/10) פסק דינה של כב' השופטת דבורה ברלינר ).

על פי הבקשה, בהסתמך על פרטים נוספים שהמציאה המשיבה לבא כוח המבקשים, להלן מצבת החובות נשוא כתב התביעה. אקדים ואציין כי פירוט זה לא מופיע בכתב התביעה :

הנכס ברחוב אבישי 35 – מירב החוב התיישן כי הוא לשנים 2001-2004 וחלק מהחוב בשנת 2005 הקודם ליום 29/8/2012 מועד הגשת התביעה.

הנכס בשוק העירוני 91 – החוב הוא לשנים 2001-2004

הנכס בשוק העירוני 273/274 –חלק החוב של השנים 2001-2004 התיישן וחלק מהחוב בשנת 2005 הקודם ליום 29/8/2012 מועד הגשת התביעה.

הנכס בשוק העירוני 91 (ככל הנראה נתון זה שגוי לאור האמור בסעיף 35 לכתב התביעה המתייחס לחנויות 281-282 ) – החוב הוא לשנים 2001-2004.

בקשה לסילוק על הסף בטענת התיישנות נבחנת לפי כתב התביעה. על פי כתב התביעה הסכום המגיע הוא נכון לסוף שנת 2005 (סעיף 10 לכתב התביעה) תוך הפנייה לנספח לכתב התביעה ובו הפירוט (נספח 12). המשיבה לא חלקה על התרגום של בא כוח המבקשים את החובות כאמור לעיל.

על פני הדברים ככל שהתביעה מתייחסת לפרק הזמן הקודם את 29/8/2005 התביעה התיישנה.

בכתב התביעה אין פירוט למעשי הגבייה המנהליים שננקטו לפני 08/2005 וגם בנספחים לכתב התביעה אין כאמור הליכי גבייה למעט לגבי הנכס בשלום אבישי 35 שהוא משנת 2012 ׁ(נספח 7ב לכתב התביעה).

צרופה נוספת לכתב התביעה מתייחסת לפרוטוקול בו הופיע המבקש מס' 2 לפרט כיצד שולם חוב הארנונה בהתייחס לנכס ברחוב אבישי 35 . הטענה של המבקש הייתה כי הארנונה שולמה. על כך יש מחלוקת מצד התובעת. אין בפרוטוקול זה להוות הודיה בחוב.

ברקע התביעה הוא כי בחודש ינואר 2008 גילתה התובעת כי מר שמי, מנהל מחלקת הגבייה רשם בספרי העירייה נתונים לא נכונים כאשר רשם זיכוי בגין תשלום כאשר בפועל הוא דרש מחצית החיוב אשר את כולו הוא שלשל לכיסו, והרישום נעשה כרישום של תשלום מלוא החוב (סעיפים 11-14 לכתב התביעה). הגילוי הוביל לתלונה במשטרה אשר הגישה כנגד מר שמי כתב אישום בחודש יוני 2008. על פי כתב האישום מעשי המעילה הם בתקופה שבין אוגוסט 2006 – פברואר 2008. אין בכך כדי להעיד על מועד התגבשות החוב של התושב שטען לתשלום, אלא על מועד התשלום. ניתן אפוא לראות תקופה שבין אוגוסט 2006 ועד לגילוי בפברואר 2008 כתקופה שבה נפסק מרוץ ההתיישנות, שכן על פי הנטען מר שמי רשם זיכויים שבפועל לא הגיעו לקופת העירייה, בהעדר ידיעתה. לכן גם היא לא שלחה דרישות לתשלום.